אילו הייתם תוהים באוויר או עוסקים בדברים שברומו של עולם, או בכלל של העולם הזה, כמו חרישת האדמה, או מביטים על ההשתקפויות שעל חלון הראווה, והייתה פונה אליך ילדה שהייתה מספרת לך שיום אחד היא תהפוך להיות האמא שלך. לאיזו מסקנה הייתם מגיעים? איך הייתם מגיבים? אני, הייתי תוהה כמה מהחיים עוד נשארו לי לחיות… מדמיין איך שיום אחד היא תגיעה עם אהוב ליבה לבית-הוריה ותגלה להם שהוא זה שאהבה נפשה, שבו היא מוצאת חן, שהם מבקשים בברכתם להתחתן תחת גרמי השמיים… אז נגיד עוד חמש עשרה עד עשרים שנים? מה אתם הייתם עושים אם הייתם מגלים שמודעות אינה נעלמת מהמציאות, ושיש רק סוג מטבע אחד שאותו תוכלו להעביר לחיים הבאים/לשומר-שבסף? למי ששוב פעם מחפש בעיות: ״אין לי זמן לכלכלת חיי-הנצח שלך״.
אילו הייתם תוהים באוויר או עוסקים בדברים שברומו של עולם, או בכלל של העולם הזה, כמו חרישת האדמה, או מביטים על ההשתקפויות שעל חלון הראווה, והיה פונה אלייך ילד שהיה מספר לך שיום אחד יהפוך להיות אביך.
קרדיטים
- Video: לולה – ימים של שקט @Youtube.
