בארץ סין, המשמעות, ולא המושג, של אח-אחות, מוצאים פחות תוקף. לא שהייתי שם, רק מסיק מקריאה. המרחב הזה מתרוקן. אולי התנועה שלו מתקיימת איפשהו בערפלית שבתת-המודע הקולקטיבי, בגלל שבני-האנוש הם במהותם תרבות שמספרת סיפורים מסביב למדורת השבט. יש סיפור על חטיפת נשים מווייטנאם לתוך המערכת המשפחתית הסינית. אני לא זוכר איפה ראיתי את זה, אני חושב בנשיונל ג׳אוגרפיק, הדוקומנטריסטית/חוקרת-התרבויות באותו רגע מסכם תיארה את זה כהשתקה: השלטונות משני הצדדים משתיקים. עכשיו בגלל החוויה האישית שלי בווייטנאם, החברים שהכרתי, הקשרים שאני יוצר, זה נראה לי שיש פה יותר חלק של ביישנות תרבותית מאשר השתקה. (כמובן שהעובדה שהציגה היא בעיה).
הדקויות במערכות יחסים התערערו גם במדינת ישראל. הדקויות שונות… כפי שזו טעות לעשות משפט על התרבות הווייטנאמית-סינית מתוך משקפיים מערביות, תהליך התרגום מפספס את הנקודה ולכאורה כופה מערכת מושגים על הצופים, אפשר לקרוא לזה הנדסה חברתית, אני רואה בזה פשוט נקודת מבט שלה מתוך עולם התפיסות וההרגלים שלה, והחופש שלה לבחור כמובן, וגם לטעות, בימנו חשוב לזכור שלאנשים את הזכות לטעות, לא כאילו אנחנו בוחרים במפלגה דרכה, נכון? אני מאוד נהנתי מהסידרה שלה. הדקויות השונות… ניתן לראות דקות אחת ממנה גם במדינת ישראל ולא ניתן בקלות לראותן, או לפרש אותן ממשקפים אחרות: המושגים של החבר הכי טוב של האישה לאורך חייה, שהוא למעשה אח-נפש, והחברה הכי טובה של הגבר לאורך חייו, שהיא למעשה אחות-נפש, מתפוגגים לצד צמד המילים שלום וסובלנות… פה אני כן ישתמש במילה הנדסה חברתית. אנשים במודעות, חצי-מודעות, או חוסר מודעות, בצורה ישירה או כתוצר של ההתעסקות שלהם ״ברוע״, המופנה מתוך טראומה אישית, ו/או נפלו שולל לפילוסופיות של ״רוע״ שעוסקות בחיבורים מתמטיים של אחד ועוד אחד, של להכניס אינדיבידואלים לתוך מושגים שדוחפים אנשים חופשיים לסגמנטציה שנמצא בקשר אמיץ עם הפחד בחוסר הוודאות על מחשבותיו של האחר. זה תהליך ״לא טבעי״ שמתרחש לפחות בעשרים השנים האחרונות ויכול להיות שהוא קשור לגזענות שבין התרבויות הרבות בישראל, שמצליחה להסתתר בינתיים כי הדמוקרטיה אינה חופשית, או נכון יותר לומר כרגע: אינה שקופה. אני אגיד לכם, תפיסת העולם שלי התהפכה מאז ההתגלות, המוות הוא וודאי, אני יכול לראות את השם שלי חקוק על סלע כזה או אחר, עמיר בן אמא ואבא. ואני מתקשה לצאת לבחירות הבאות כי אני לא יכול להצביע למי שמוליך שולל ילדים, לאו דווקא חברי הכנסת וראש הממשלה העתידיים אלא למי שנמצא מאחרי הקלעים והפשיט מושגים תרבותיים-רוחניים של מערכות יחסים בין אח לאחות. אתם כמובן יכולים לערער את הכיוון הזה, אני… באתי מתרבות המזרח, ופגשתי בה שוב בווייטנאם, וזה בסדר שיש לי אחיות גם אם לא בקשר של דם. יש לי עוד מה לומר לכם בנושא, בפעם אחרת.
כאשר אומרים זאת יפה, וזאת יפה, זאת מבוגרת, וזו בוגדת, אני לא מבין את השפה הזאת ואז אני צריך להתאמץ כדי לרדת לקרקע של תרבות השיחה. כאשר אני חושב -עליה-, והיא לא באה מתרבות המזרח, היא העברייה היפה ביותר, היחידה בעצם, אין מושג אחר, אני רואה את הכוכב הזוהר שבשמיים שמכוון אותי צפונה בדרך הנכונה, והדרך היחידה אליה היא זאת שעלי לקבל את עצמי כפי שאני, לתת לכבלים של ההנדסה-החברתית והתלות החברתית להשתחרר מעליי, משם משפחה, ומשם ישראל, "אל הארץ אשר אראך". זו כוחה של האישה בחיי.
קרדיטים