אתם יודעים שיש זכות דמוקרטית בווייטנאם? בכבישים. קחו את הרמזורים למשל, כשזה מצביע על אדום, זה כאילו הרמזור אומר ״זה אדום, אבל בזה גם לך יש את זכות הבחירה״. כשהנהג לקח גם אותי למרכזה של איסלנד כדי להתחיל במסע של 55 ק״מ עם אוהל ועם תיק במשקל התחלתי של 18 ק״ג, מרייקיאוויק, הבנתי שגם בנהיגה יש אומנות, אז בווייטנאם יש נהגים שהם גם אומנים, בלא לדרוס אותי. את כל מי שנמצאים בדרך למעשה. אפילו אם הוא או היא לא מסתכלים אחורה, אני מניח שגם באשמה יש זכות בחירה, כמו בישראל. חחח.