הוא בכה. ראש הממשלה שלנו. ומי שהחזיק אותו זה היה אייזנקוט, או מישהו שהיום קשור אליו. הסיפור הזה, אם התרחש במציאות או שהוא בכלל תמונה שבאמצעותה מכים בתופים, aka אגדה אורבנית, סופר לי לפני כשעתיים בידי אדם יקר שאח שלו לא מכבר נפטר. גם אח של אבא שלי נפטר שלא מכבר. הם בני אותו גיל פחות או יותר. אני חושב שהימים האחרונים היו יפים לשנינו, והתקרבנו. אמרתי כמה שזה יפה, שברגע הקשה ביותר שלנו הצלחנו לתמוך אחד בשני. מה קרה עוד היום, היום אמרו לי, שלא לומר זאת בקול, לומר בקול שאני אבחר רק אם חברים שלי יכריחו אותי. יש מצלמות, מקום רגיש. עניתי להם בחיוך ובאהבה שזו מדינה דמוקרטית. זה היופי במדינה דמוקרטית. לא הבנתי מאיפה הפחד שלהם צץ. מישהי סיפרה לי שלולה בברזיל נבחר, שהוא קנה קולות אצל העניים, שפתח קלפיות רק במקומות מסוימים. לה אמרתי שהוא נבחר, זו דמוקרטיה, וגם ש-אל עליה לצפות שכולם יאהבו אותנו, שיהיו לצידנו כאשר אנחנו צריכים. אני כבר מכיר את זה. אני לומד על זה בכאן ועכשיו, בסביבה שאני חווה אותה. מישהו אחר דרש שנבחר בבן-גביר, הנחתי יד על חבר ואמרתי ״אתה רואה את השתיים שלפניך, ׳דמוקרטים׳״, צחקתי. באותו רכב מסרתי לאותו מספר הסיפורים שאני לא הכתובת לשוחח אתו על פוליטיקה, זה כמו לדבר איתי על הפילוג בדרום אפריקה. אני קצת מכיר את שלנו… אין לי אחיזה אליהם. שאמא שלי מתפללת לשלום כל המנהיגים בישראל. תפיסת העולם שלי היא אחרת, לכן חשבתי שזה כל כך יפה הסיפור שלו. אבל הוא מצידו אמר לי שלא: שביבי נשבר ושזה מלמד חולשה וכולי… אני באמת רואה בדיוק את ההפך. מסלולים התחברו והביאו אותו למקום הרבה יותר טוב, אנחנו חזקים יותר, אנשים מפחדים יותר לפגוע במדינת ישראל, וחבל מאוד שהפחד מניע אותם, בכל אופן זה לא העיסוק שלי, הפחד או העוצמה הצבאית. בשעות הבוקר של היום… הדברים הידרדרו. והייתי מחויב להשתתף בשיחה. הם היו חייבים להכיר אותי. לאחריו הגעתי לתובנה: התרבות הישראלית מתקשה עם רגישות, אדם שמתבלבל יכול להתפרש בישראלית כחייל או פחות ולא כמפקד שמסוגל להוביל תחילה כיתת לוחמים, ואז חברות. תרשו לעצמכם להתבלבל, להתפרש, לפעמים זה אומר שהחברה שבה אתם מועסקים חיה על פי אמונות. אני יכול לספר לכם עוד למה אני כל כך בטוח בזה, יש אלף דרכים לומר זאת. אלף עובדות שונות. אלף שירים, באלף שפות שונות שיספרו לכם למה דווקא בכוחכם לפתוח את הדלת למקום של תקווה -זה גם מופשט, על הבמה, מנסה לדבר אל כולם באמצעות אומנות של צלילים, בשונה מהתכלס של המילים. לחילופין תוכלו פשוט לשמוע את הסיפורים של היזמים על עצמם בערוץ BLOOMBERG או CNBC, במידה ואין לכם גישה לאותם אנשים שיאמרו לכם אחרת. האם אתם זוכרים בהקשר לדמוקרטיה חופשית שהיתרון בה זה שכל חברה בונה את התרבות הפנימית שלה? אוסיף שהתרבויות הללו יש לקבל אותן כפי שהן, אין צורך לפקח עליהן בחומרה, אפילו להימנע מכך, גם כי בשוק חופשי אדם יכול לנוע, גם כי זו זכותם לפעול במסגרת תרבותית מאוד מסוימת שהיא כמובן אינה נכונה במקומות אחרים ושאותם כבר שציינתי. אין צורך להילחם. כל חברה מממשת או בונה את התרבות הפנימית שלה. אתמול אמרתי להם… שכעסתי, ובדרך קיבלתי את זה כקארמה. לא כולם יאהבו אותי, לא כולם מבינים את ההשלכות של המעשים שלהם, לא כולם רוצים להבין, זה לא אומר שכולם יכולים, ובוודאי שאף אחד לא יודע ברמה מולקולרית, של תדרים, של כוחות המשיכה, של חומר אפל, וכוליי וכוליי, לכן במזרח, או הבודהה אמרו שאין לעסוק בשאלות מהסוג הזה. אומר לכם ממי תוכלו ללמוד איך אם תגידו מפלגה כזאת ומפלגה אחרת והקשר שהוא ברור לכם, הוא לא ברור שם. חיבור שיכול להראות בעינכם כזיוף כמו לומר שזהב ופחם הפוכים זה לזה. השָׁם זה: ילדים-ילדות.
02:00 am
