אולי כאשר תקראו את ההמשך תוכלו לנחש באילו הקשרים, זה לא כזה קשה,
זה לא כזה סוד עם כל הקשיים שישראל כעם עובר מאז שהחלה המלחמה, ובגדול גם מסתיימת,
גם אם ללא הסכם, לא להכל צריך הסכמים. בכל אופן הטקסט הזה הוא יותר תרגיל שלי
בהכרה עצמית, שלי, של הפחדים, של החיים, עם הפלפל של הדרמה האנושית כפי שהיא מוצגת
בתקשורת ההמונים. פילוסופיה יצירתית.
קושיה היא אחת, דילמה מוּסֶפֶת אליה, וזו היא השנייה, האם להכיל את מי שמבקש ברעתו של חברי (או אויבי) כאשר הבחירה שלו היא סלקטיבית? יסוד הדברים הוא האמת, האמת, גם אם היא טומנת בחובה את ההכרה שהרוע נמצא בבחירה, במי שהפנה את האצבע המאשימה (״בי״). לא חסרים תרגילים של ההכרה, שישתמש בעט של השפה, זה עם הדיו, כמו זה שהבאתי לכם בפוסט הקודם, כדי להראות שההיגיון שלו, שלה, שלהם עצמם, אולי אפילו כקבוצה פילוסופית, בנויה על בסיס של העמדת פנים; שכבות על שכבות של ניגודים שאינם מתיישבים עם השפה שאותה בעצם הם מדברים, קונפליקטים. אולי אם יסתכלו פנימה יבחינו בחוסר הרמוניה, בזעזוע יומיומי, התפלגות מהרעיון של הטוב. וכמובן שרוחות השמיים ישימו את הטוב כ-רעיון אצל דוברי השפה, כך האדם בוחר. ואם הוא בוחר שהאדם הוא רע ביסודו אולי הגיע למסקנה שהדרך היחידה להפסיק את הרוע זה ע״י אלימינציה של האנושות עצמה, אולי. ואז (אצלו) יש הגיון לדבר על רצח-עם, (בדוגמה שלנו: שהיהודים מבצעים רצח עם בעזה) ואז ליצור רצח-עם (האם העולם יגלה את שואת היהודים השנייה? או השפלה, אם החוק יתיר), דילול אוכלוסיות (או הפחתה בערכם), שימוש בנשקים להשמדה המונית, (מה שלא נאמר בשלב זה בחוצות:) שימוש בטכנולוגיית ה-CRISPR (או אחרות) כדי ליצור הנדסה חברתית, לפאר סינטטיות על פני האדם. אין חדש תחת השמש: קוראים לזה ניהיליזם (גם ניהליזם יכול להסתתר, במודע או שלא במודע, ולכן אומר ״תרגישו״). תדברו איתם, תהיו קשובים, אולי אני טועה, כי מי זה שיספר לרבים על ראשית הבחירות שלו? אני, בעזרתכם, נבנה את עולם החיים שלנו מחדש, נצא מהשאול של השביעי לאוקטובר, ו-isis לפניו, שרשרת של ״בעיות״ שהן למעשה סמנטיות (שאחת מהן נובעת בחיבור ההיסטוריוגרפי עצמו, אחרת זו הגזענות, ועוד, בכל אופן לפחות השתיים הראשונות נוגעות בתלות ברגשות, ובתלות בזיכרון שלהן) בנוסף לזה שהעולם שרוי בו, או נוטה לו, (ונבחר אנו) ואנחנו בוחרים בטוב. לכו תצאו החוצה ותביטו בשמש, תביטו עם אם ואב שנושאים את ילדם, ותאמרו להם בצחוק שהם יכולים להשאיר אותה-ו איתכם, ואז… היא תתקרב אליך, תביט ביילוד ותאמר לך בחיבה עמוקה, ובאהבה עמוקה כלפיו-ה, שהיא עבדה עליו קשה מידי, שעכשיו הוא-היא שייכים לה. החיים שייכים לאישה, וזו האמת שלי.
ואם אשבר שוב לרסיסים? הלוואי והאמת הייתה נשענת לצידי, שָׁם, היכן שנמצא הלב.
קרדיטים
- Photo: Mother Gently Holding her Newborn Baby by the Amritdev @Pixabay.
