מוסריות מסוג אחר

הגדרת המציאות

מכניקת הקוונטים מערערת את האופן שבו אנחנו מכילים תופעות בטבע. האנשה למשל היא הישג מסוג זה, של ההכלה, אך יש בכך פרדוקס: 

אדם שמניח צורות על כוכבי הלילה ומשייך אותם לקבוצות מזל. 12 קבוצות ל-12 חודשים. ישנם מעל 12 מדינות, ובכל מדינה ישנן מעל 2 קבוצות, ובכל קבוצה ישנם מעל 2 תרבויות, ובכל תת-תרבות, מעל לבן-אדם אחד, ובכל אדם אחד ישנו רצף אינסופי של אפשרויות בחירה,

ואותו אדם אחד עם אותו רצף אינסופי של אפשרויות בחירה, בוחר לומר לאדם אחר שהוא חי בעיירה, עם חינוך-עיירתי.

כאן החינוך לא יכול להיכלל באותן 12 קבוצות מזל כי אי-אפשר להתחשב ב-12 קבוצות המזל כאשר הוא מתמודד עם מה שנתפס כבירוקרטיה שלכאורה ניצבת במפתן של חופש הבחירה שלו, בכלכלה שמבוססת למעשה על אוויר;

המשך קריאת הפוסט "מוסריות מסוג אחר"

על מרחב ציבורי בהקשר לקיום אלוהים באינסוף

מרחב ציבורי הוא תוצר של החופש ששלטון החוק מאפשר באמצעות שלוחותיה. זה למעשה ארגון המרחב שנועד כדי למנוע פשיעה ולאכוף עונשים המוגדרים ומסווגים בעוצמת חומרתם בכל מיני קלסרים הממוקמים בכל מיני מדפים פיזיים ודיגיטליים.

אישה, כשהילדים שלה לצידה, אינה יכולה לומר לגבר שהיא תרעיל את כל החתולים שהוא מאכיל ועוד תקרא למשטרה, מול מצלמות העירייה.

במאמר מוסגר, זקני השבט שלי האכילו חיות חופשיות, חתולים, יונים, דרורים, הם אינם כאן יותר להדרכה.

אז איפה אני רואה מרחב ציבורי חדש?

המשך קריאת הפוסט "על מרחב ציבורי בהקשר לקיום אלוהים באינסוף"

פיזור אוכלוסין

בישראל ישנם 1-3 ישויות עירוניות המספקות את כל השירותים והתשתיות המאפשרות הפיכת רעיון לתהליך קונקרטי של יצירה: תל אביב ובהיקפים קטנים יותר חיפה והרצליה. (הֶיקֵש) לספק שירותי חקלאות-לווין (Precision Agriculture) על פי דרישה זו דוגמה לנגישות טכנולוגית שפותחה תוך ליווי ותמיכה של הסטרטאפ.

המשך קריאת הפוסט "פיזור אוכלוסין"