בחור דתי, כיפה סרוגה סטייל, ואם הוא לא מתיישב עירוני, אז הנוף שלו בטח נושק לגבעות יהודה. ושם נשמעים קולות בנות ירושלים… האם בילדותך יצא לך לרוץ יחד עם חברים תחת גפני-היין? היום, כאשר השמש אבדה לי, במבט לאחור ידעתי: השמש לצידי. השמש היא דמות-ילדות ושם הייתם קוראים למרחקים, ואז… יושבים על איזה סלע, boulder סטייל ומספרים על החתול שמצא לו בקרבת מקום פינה להיפטר מן העולם, שזהו גלגולו השביעי, כי את זאת השלישית כבר שהחבר ראה. של אותו חתול. היצא לך? האם בימנו ילדים מספרים את הסיפורים הללו אחד לשני תחת איזה עץ? זוהי אינה טעות וזוהי אינה כמיהה שלי לעבר. אותו בחור שלא נראה לי שהוא מאמין בניסים, לא בצורה שהר יזוז ימין ונהר לשמאל, מלאכים לצידם של ילדים, שאישה עקרה תביא ילדים ותקרא לו יצחק, הוא תיאר לי איך הוא רואה עשיית טוב: ״אם תשים 10 איש במעגל בחדר סגור, אם אתה רוצה טוב, אתה צריך לעשות טוב. זה היה בשיאה של התפנית במלחמה, אירן.
ומאז אמרתי להם שאם הם חושבים ״שדפקתי״ אותם, ככה היא קראה לזה, שיתלוננו אצל המעסיקים. ואליהם אבוא עם ידיים ריקות, כי סוגד אני לבית.
אחזתי בך בתומי בין כפות ידיי ותמיד זה היה כך: דמותך, דמות חול כוזבת, שמזגה את עצמה ממני, כמו תעתוע עירוני, על המשקל של תעתוע מדברי. פרצופך האמיתי, הייתכן? המארג שבהם תומיי-ליבך התקבצו בחיי, הישראלית היפה ביותר בכל גוש דן, היפה שאין שני לה בכל הרי יהודה, אף לא בארץ הנגב, ואכן גם לא למורד הרי החרמון. עולם שמתפרק לנגד עיניי, מערכת של גלגלי-שיניים שהתחברו למערכת יחסים של זרים זה לזה, ויפים זה לזה, ולא זה של השניים, אלה זה של העשר מיליון. זהו שקר-קדוש שאני מודע לו, בכאביי. כמו השקר הקדוש שאזרחי ישראל מתבססים עליו יום ביומו ומתבוססים לא בדם המלחמה, אלא ביזע שלעולם לא תהיה לה תשובה אם ימשיכו למשוך גיבורים בשמן, זה כל זה זמני, לא מַטבע לאלוהים הרבים, כי הם, נמצאים תחת קטגוריות של מעמדות. גיבורים זה על המשקל של אגדה, ועם זאת, אין תשובה אחרת מהטוב! והאישה בשירה לעולם תתקיים.
חורשה ירוקה.
06.10.2027 | 00:57
קרדיטים
- Video: ברי סחרוף – עוד חוזר הניגון @Youtube.
