ואז אתה גם מבין שיש אנשים שרואים בך חלק במשוואה הפונקציונאלית שלהם, שכל התפקיד של הישות שלי בעולמם זה פונקציונאליות. או במילים אחרות כל התפקיד שלך בעיניהם זה לספק שירות. אולי אם לא הייתה מניעה חוקית אז היו אפילו קוראים לי ״כושי״, או ״צבעוני״, לך תדע…. אתם חושבים שאכפת לי? ממש לא, כלומר כן אכפת לי, שיהיה לאותו איש או אישה רק טוב. והדרכים אולי בנינו מצטלבות, אבל… אולי זה קטע של החיים…. זה לא אומר שאני חייב ללכת בעקבותם גם אם הם מגדירים את עצמם ״הישראלים״. f* לרשמיות המוחלטת (במיוחד היום אחרי השביעי לאוקטובר ובזמנה של מלחמת התקומה) שהיא בסך הכל כלי בידם לנסות להניע את אותם אלה שנמצאים בנעלמים של אותה משוואה, לשמור על המעמד של האגו, שמניסיון אישי וכואב, יכול להעלם לו בבת אחת. מי שנבחר, אינו נפסח. כלומר החיים אולי לא מאפשרים פעולות ללא אותו מכשיר שמפעיל את קולו דרך השפתיים הנעות שלנו, באמצעות המָנוּאֵלָה שלו, הוא נמצא בחריצים של התקליט, בתבניות, וכך ניתן לזהותו, הוא מוגבל… אולי מוות של האגו לא יכול להתרחש (במלואו), אלא שהפעם הוא לא חי בגפו. אלא לצדה של יד שאוחזת בחרב שמצביעה על האמת, ואין לו מילה במקומה, אין לו. השאלה הגדולה, האנשים שנמצאים בסטטוס של ראיית עולם פונקציונלית, איך הם בדיוק עושים אהבה? איך הם מתמוססים אליה?
לחלק הפילוסופי:
וישנה גרסה קצת שונה: יש המחזיקים את ספר הספרים ביד האחת, ואת הנסיך בשנייה. אם נכנסים לראש שלהם, מנקודת מבטם, אולי אין אפילו התנגשות בין הדברים:
העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך.
אפשר להגיע למסקנה שהעולם חי במצב קטטוני של הישרדות. לפני שאתה מתפלל קודם כל אתה צריך ולפני הכל לחיות, פיזית. תתחרה על המקום שלך. תבסס את המעמד. אתה צריך להאכיל את הגוף הפיזי שנמצא על סף הטראומות. ״מה זה כבר אלוהים?״, זה גוף רוחני כזה, שאולי אפילו נמצא במרכז היקום מעבר לשביל החלב, ולא בכל. מה זה רגשות? אוטומציה של רגשות? הייתכן אוטומציה? …הימנעות מכאב יותר נכון לומר. אתה לא חושב, אתה לא מודע, וכך האנשים נראים בעינייך.
אבל הקב״ה ביקש שנטפח את המודעות העצמית: הבחירה היא מהלך הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו רוצים להאמין בו. זה תמיד היה כך. הכותב ידע את זאת. הבחירה בחיים זה לא למען הישרדות, הוא שָׂם קהילה שלמה, תרבויות עצומות מסביב לאותו אדם. יש שיראו בך אויב, אל פחד! ״האויב״ (מצב קיצוני) לא תמיד מודע לעצמו, תבחרו בחיים, תבחרו בטוב.
באמצעות הבחירה בטוב, ניחן שהאדם יכול לתפוס את החיים מעבר לטוב ולרע. לכו תקשיבו לא לגדולי הדור, בטח שלא לי, אלא לגדולי הדורות.
אני מניח שמי שהביט על המשפט הזה, שם בעבר הרחוק בהיסטוריה של הדת, ראה רִיק. כי אם הכל זה רק טוב, אז מה הקשר ״לרע״, איך זה שה-״רע״ מתקיים. אני חושב שהוא ענה על כך באמצעות מגשר, ״המשיח״. אני אתרגם את זה טיפה אחרת: המשיח תמיד נמצא בך.
אני לא אהפוך את זה למורכב יותר, גם כי זה לא אומר שזו האמת, אז זהו עם זה אסיים.
נושא אחר: אני ממתין לפרק הבא 💃🕺
קרדיטים
- Video: Better Alone by Melanie C @YouTube.
- Video: Michael Jackson – BAD 4K Remastered (Full Short Film) | Alternative @YouTube.
