Blog-alef

הצד האחר של העוני

יש אנשים שיש להם את הפריבילגיה לשנוא, והם גם מצהירים עליה כזכות. מנושאי כלי התרבות יש שיכו בשוט אדם, את בני משפחתו ואת כל חלומותיו אם הם רק יפרשו אותו כ-"שונא", או כ-"סוטה" מתפיסת העולם מוקפת החומות המאוד ספציפית. במו עיניי ראיתי איך משפחה שברירית נהרסת ע"י אנשים שהיו אמורים להיות החכמים. מה זה חכם בכלל?

שאלות של מה, איך, למה, זה לא משנה, זוכרים שדיברתי איתכם על "סבל"? הוא נהיה ברור יותר אחרי היום הארור של היום השביעי באוקטובר שממנו נחתה עלינו המציאות שהגדירו אותנו כ-"אויב". גם אם נכחנו מחוץ לתמונה של "הכיבוש", וגם אם רובכם רציתם רק חיים נורמליים בלי להיות חלק מתמונת "הכיבוש" בפועל.

אתם מבינים על מה אני מדבר? כרגע אני מקבל עובדה נוספת ששנאה היא חלק מהמציאות שלנו: הפנימית, והחיצונית, אם באמת יש הפרדה שכזאת.

מספרים שפרעה הביט על בני-ישראל חוצים בבטחה את ים סוף, ועשה טוב בעיניי השם, כלומר חזר בתשובה… אני מפרש חזרה בתשובה, זה לראות את הטוב-הנסתר שבגלוי שדברתי עליו בעבר… אילו רק היה פוקח עיניים לפני כן, סבל היה נחסך.

למרות שאני מביא את האירוע כעובדה, ניתן להקביל זאת לאירועים היסטוריים אחרים, כולל אלה האישיים. מצד שני אולי לעולם לא היה מגיע לכך ללא המסע האישי שלו – ופה זה נכנס להסברים "מזרחיים", בטח של הקבלה גם, של דרך, משמעות, קארמה וכולי.


אני מציע:

  1. שתתעלי/תתעלה על עצמך, שימו לב ברגעי המשבר, תתחילו עם אלה הקטנים – זו מדיטציה הלכה למעשה.

  2. שיש להתייחס למוסדות שקובעים לציבור חוקיות של איך מדברים כהמלצה בלבד, להקשיב ולראות אם תוכל כתרבות לקבל את החוקיות החדשה, זה עדיין אוצר בלתי נדלה, שפה. הגמישות שבתרבות צריכה להניע את החוקיות, וזה דרכו של עולם מימים ימימה.

  3. אנחנו צריכים שקיפות, אם כבר "כופים" פרשנויות אז צריך להיות מקום שבו ניתן להתלונן, ולא במערכת בתי משפט סגורה, שאני אומר אותה בגלל הדבר הבא: פעם נאמר שארגון כלכלי חזק מידי מכדי לתבוע אותו, עורכת דין אמרה זאת, הייתי נוכח במפגש. 

    אני לא מעוניין לגרום לסבל לאף אדם, למרות שזה גם קורה, מה שיכול לגשר את הפער זה גוף דמוקרטי רביעי שיהיה נגיש לציבור ויפעל בשמו. שאחד מעמודי התווך שלו זה רעיון השקיפות – ברמה של הצהרת זכויות אזרח במגילה, חוקה.

    הישראלים לא נועדו לשלטון יחיד, אלא לדמוקרטי הזה, החופשי, כי יש לנו כל כך הרבה פוטנציאל לעשות טוב לאנושות, בדרך לפתח תרבויות מקומיות, ביטוי עצמי, מבחירה חופשית, שגם יתוקצבו, אני אומר לכם.

    הערה: מי אמר שאזרחים בישראל מרגישים חופשיים לפתוח פה עסקים?

הערה ב': בישראל אין דבר כזה עוני בגלל האנשים הנהדרים, ביטוח בריאות סוציאלי, מערכת חינוך טובה מאוד.

25.06.25 | 13:12

 

הסיפור שביופי

ביופי יש אלכימיה, יש כישוף, הוא חוצה את גבולות הגוף, והוא בוקע את גבולות הלב, למעיין-הַהֶמְיָה הנובעת שם על הארץ-היְּבֵשה, אשר מיקומה ידוע קודם כל לה, לנושאת היופי. הידיעה שלךָ באה מתוך הקשבה פתאומית שהפכה לנוכחת. אולי כששומעים ציוצים זאת האהבה, ושגעון לעיוורון. אני אסביר: המציגה הכי ״פחות״ יפה בכל העונות של הסידרה הזאת, היא היפה ביותר בעיניי. אז אולי אחצה את ממדי הכישוף, את כל הצווים בבלילת ישראל-אירן, אסע למקום שבו היא קונה שוקולד, אקשיב. 20.06.25 | 13:28.

קרדיטים

  1. Photo by Eman Genatilan @Pexels.

איך בונים אנטישמיות בחסות הריקבון הפנימי עם שימוש במילה "בזמן ש" ו-"אבל"

בואו אני אסכם לכם בדוגמה מומצאת חלק נכבד מהקיצורים בתרבות של חלק מסוכנויות הידיעות המגישות לדוברי השפה האנגלית:

Israel strikes in the heart of Iran AS millions of pigs are being butchered every day.

כלומר, זה באמת נורא שרובנו Carnivore-ים, כלומר מבססים את הדיאטה שלנו על בשר, והרבה, וזה גם לא הגיוני התאווה, האקססיבית, רק שלפעמים ההקשרים באים מתחום העריכה הקולנועית, מה זה פה קולנוע פה? סיפור תסריטאי-עלילתי? עלילות עושים עלינו 😂. עלילות שיכולות להוביל לדם. BUT לתאווה יש קשר גם למלחמה, הנכון? שנאה/אנטישמיות שנובעת מהנחות על גבי הנחות, על גבי אמונות תפלות, אפילו אדם סמכותי יכול לראות שדים ורוחות גם אם אלוהים בשבילו הוא המצאה, דמות מהמיתולוגיה. האם אתם רואים את הנופֶך המיתולוגי שהבאתי עם המשפטים של ה- AS וה-BUT, בפרט במאמרי הדעה שמתבססים על פילוסופיות, אמונות פרטיות, אמונות חברתיות, גוש החמר הזה שנקרא "אמת" שמתבסס גם על fakeים, שנופל תחת ההגדרה של אומנות ו/או תרבות… אפשר לדבר רבות על תפקיד "העיתונות" ועל המושגים של "אמת" ו-"פיקציה", בכל אופן סבל הוא חלק מהאנושות, השאלה כמה מאמץ אנחנו עושים כדי להעניק חופש. בנינו, גם לפני המלחמה וגם אחריה, ככל הנראה, הכלי הזה ישמש לצרכים פנימיים, שונים ומשונים שנוגעים לפחדים ולחששות של הדוברים, שיש להבין, ולהניח. ולכן, אבקש שתתחברו עוד יותר לחוכמת היסוד שלכם, זה אחד – ”בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו, אל יגל לבך"… בקיצור, לצניעות, ללב גדול, ואומץ. 15:34 | 19.06.25.

אותנו חדורי בטחון

איזה כיף זה לדמיין אותנו נכנסים למקלט: אני למקלט שלי, והיא למקלט שלה. אני בלוד והיא, בת-ישראל, אי שם, בפנים גוש דן. יושבת במקום ההוא בטח על כיסא מפלסטיק ותוהה. אילו יכולתי לדמיין אותה תופסת בריזה תחת עצי התמר, ביום זה הקירות יצוקים בבטון. למה העולם נראה יפה יותר איתה? למה המקלט שלי הוא מקום בטוח יותר כאשר היא חוצה את מפתן המקלט שלה? למה עולם שהוא אפוף בעשן, בספקנות, בהמתנה, ברור כשמש כאשר היא פוקחת את העיניים שלה, מביטה, מוקפת באהובים שלה? האייתולה, או המשנה שלו לקולות האלוהים, מכין לנו הפתעות, ציוצים, מִקווה של שלום, אם בעולם הזה או בעולם הבא… ואני, עוד רגע עוצם את עיניי לקראת סבב הלחימה הבא. 18.06.25 | 02:04 AM.

קרדיטים

  1. Photo by *Unknown person @Pxhere.

להשתחרר מכבלי השנאה

הפתרון הכי טוב של השלטון באירן זה להצהיר באופן מִיָּדִי שהם מעוניינים להתחיל בתהליך מִיָּדִי של שלום איתנו וע"פ המושגים של העולם החופשי. להצהיר שניתנה הוראה לפרק את המתקנים ושמערך הטילאות נתון למשא ומתן. שהצהרות להשמדה ייעלמו לתוך דפי ההיסטוריה. יפן היא דוגמה נפלאה של הצלחה. הם יכולים לעשות זאת, אם הם מאמינים בחלקים השונים באירן שאנחנו בכללותם קוראים להם מתוך תפיסה של אחדות "פרסים". אני אומר את זה פחות בגלל המלחמה, ויותר כי אני יודע ששיתוף פעולה בין העמים שלנו דווקא יהיה מאוד יעיל לקידום האנושות, וזה הדבר שהכי מעניין אותי. בקצה השני זו האחת, הכוכב החמוד, שאני מבקש יום אחד להיות קשוב להנחייתה.

מעשי, feasible? למי שמאמין בתפילה, יודע שגם לה כוח חוצה גבולות.

האם זה יסיים תופעות מקבילות של שנאה כלפי העם מישראל? אדם חרדי אמר לי שאנחנו בימי הגאולה, אני… פחות מתחבר להצהרות הללו, פחות בקטע של ניסים שמשנים עולמות, כמו להזיז הרים ממזרח למערב ואז בחזרה, ויותר בקטע של תהליכים, חחח 😉. 

ומה עם "המתים"? צריך ללמוד…

נרות ליום חול

קשה להסביר מדיטציה למי שבשבילו זה מושג עַרטילָאי, אני כן יכול לספר לכם שבימים שהיא אינה מצטרפת לתפילותיי, לאותו שדה ריק של שמות אהוביי, בשרשרת האוֹתוֹת של הא'-ב' העבריים, העולם חוזר להיות אפור, לחיים הנורמליים. האם אוכל לנהל חיים אפורים כאלה? אני מסרב! אז אני רוקד, שומעים? הייתי מזמין אותה לדייט ליפן, אבל אולי זו בדיוק הסיבה שהיא נבהלה. נו… האם אתן רוקדות איתנו?

קרדיטים

  1. Video: DECO*27 – Monitoring feat. Hatsune Miku @YouTube.

תהיות

ישנתי איזה שעה, שעה וחצי, ואז התעוררתי, לרגע דימתי שזה רק חלום ששרוי היה מחוץ לחלון, אולי בזמן מלחמה חלום וחלון נקשרים זה בזה, מן דרך שכזאת לחיות בעולם של קסם שבו החי, הדומם והפרשי הלחצים יכולים לדבר אל בני-ובנות-הנפש. אולי זו הדרך שלהם לדבר אלי, בדרך האניגמטית הזאת. אני מקווה שאת בסדר שם, כוכב חמוד שכמוךְ. תהיות, למעשה שתיים. 09:04 AM.

קרדיטים

  1. Photo by Jan Koetsier @Pexels.

ניסיון התעמולה של העצמי בחסות זאת החיצונית

ברשותכם אבחן משהו לרגע, טענה:

הניסיון הוא זיוף, הניסיון החברתי, באותו משקל של השקר, הוא איבד את האמת שלו, אביא את זה אלי עוד מעט. ההסבר:

  • פער משמעויות בין הדוברים, זה א,ב — זה מובן. יחד עם זה שימו לב: מה שמובן ברמת הידיעה, שונה מלפעול כמו לאחר שהידיעה נספגה, כלומר קל לדבר שלום מאשר לעשות שלום, פנימי, עם השכנים שלך, עם אלה ששונים ממך, אלה שמפעילים אצלך את טריגר הכאב, אלה שמכאיבים לך פיזית. במזרח זה נקרא "חמלה", ועובדים על זה, זה גם קשור למושג הקארמה, שזה נושא רחב ועמוק בפני עצמו.

  • המלחמה הנוכחית הראתה לנו, "הצד המפסיד", מה זה דיסאינפורמציה, הכו אותנו. דרך אגב, לפני שבכלל המושג הזה היה מוכר, אבא'שלי היה חוזר שוב ושוב איך בזמן המלחמה בזמנו, בקול קהיר שידרו בעברית שהגיעו לת"א. "מלחמת תודעה"? בכל אופן ההורים שלו מה-BBC, שבו נטו בזמנו לתאר את האמת של המלחמה, ולא לאיך מאזנים את האמת, האמת של מי? אז ההורים שלו בארץ הרחוקה שהתעדכנו היו רחוקים גם מהדיסאינפורמציה.

עכשיו אלי, לפעמים אני שואל את עצמי "אילו רק", אילו רק יכולתי לחזור אחורה בזמן, החיים שלי היו משתנים, הבחירות היו מביאות אותי למקום "טוב יותר", הייתי לוקח את "אני-ללא-הניסיון" ומנחה אותו למשך חודש עם הניסיון שחוויתי אני, לומר לו שזה שאדם שמחייך יכול להיות שאין לחיוך מקום שם באזורי ליבו. ויש דברים שיש להם הזדמנות אחת בלבד בחיים, אם אדם משפיל אותך הלכה למעשה בעיניי הרבים, זה לא אומר שהוא יכול להשתנות בטווח הקרוב… פשוט, כדי לקצר את העניינים, אההה… ולמעמד אין משמעות בעניין, כלומר "טיפשים" יכולים להיות בכל מקום. אסייג ואומר שגם אני לפעמים "טיפש". פשוט צריך לעבוד על זה. אנשים צריכים לעבוד על "הטיפשות" שלהם, אני צוחק כןןן? המילה אולי המתאימה יותר היא חוסר מודעות עצמית. (שאלה: מי קובע בכלל היכן המודעות נמצאת?)

מה הבעיה במה שמה שאמרתי, אם הייתי יכול לעשות קפיצה בזמן או להורות engage the time suit אם נשתמש במושגים של star trek 🌌, אז כולם היו יכולים לעשות זאת… החופש יכול להפחיד אנשים, אז צריך לבנות רק חליפה אחת 👨‍🚀 בסרטים 🙂

אז כולם היו מביאים את הניסיון שלהם לאני-חסר-הניסיון שלהם, ואז בעתיד של ה-אני-חסר-הניסיון, צריך היה רק ללמוד להיות מתוחכם יותר, כי החזרה שלהם שוב אחורה בזמן הופכת את הניסיון שהועבר, להבעה. לציור של סוס על הקיר עם עפרון, ולא לאמת. דיסאינפורמציה – מבינים למה המשורר מתכוון? הניסיון הוא גם דיסאינפורמציה. סוג, ענף, של דיסאינפורמציה. בעולם שבנוי מפלסטיק ולהסתתר מאחרי הודעות טקסט, ואמת יחסית. היום אתה לא חווה את "האמת" באמת, אתה חווה מה שהעולם הדיגיטלי אפשר: הסתתרות. כאשר אתה מסתתר, אתה לא מתמודד עם הרגשות של אנשים… הייתי יכול להרחיב בעניין, בגדול אנשים כך לא בונים, לא זוכים בשיקול דעת כאשר קשה, ולכולם יש רגעים של קשה, ולא מעט.

יש גם מושג של אמת יחסית במזרח, תאמינו לי שזה מושג אחר לגמרי חחח.

והכל למה? כי יש בבני אדם את היכולת לשמור "סבל".

אלה משקפיים אחרות, משקפי שמש שמשתמשים בהם כשמעונן מלא ולא רק חלקית.

לכן…. עדיף לכם/ן לתקן מכאן והלאה, ולא מכאן אחורה. לדמיין חליפת חלל מגניבה כזאת עם temporal drive מגניב שכזה מסטאר טרק זה ממש מגניב ביותר.

לנקות, זאת המילה. לשחרר, מילה נרדפת, לסלוח עוד אחד. תהגו בזה עם עצמכם, ואולי תגיעו למסקנה שאין תוקף לאמת שניתנה כאן.

ואז נוכל לבנות שוב, למרות "השקרים", הפערים המובנים, האמונות התפלות, המניפולציות, המעגליות שלהם, יש בך אור אלוקי. להבה.

מקווה שלא לקחתם את זה "דתי" מידי, פשוט ניסיון שלי להתעורר ולעורר.

פלגים בחברה החרדית החדשה

או למשל יש פלגים גם בעדה החרדית עצמה, פלגים שונים לגמרי ממה שאתם מכירים, ניצולת ה-mass media לדוגמה תדחה בחור ישיבה רק בגלל שהוא מאמין בחיסוני הקורונה והיא אפילו תימנע מלאושש את דבריה והוא מראש מרושש מההתאוששות, וזו תהיה עוד בשאלה הראשונה שלה ….. 🙄 חחח, לגיטימי. אולי אצל השדכניות במחברות שלהן שם, מראש הן צריכות להמציא סעיפים "מודרניים" כאלה של מאמין/לא מאמין בקורונה, מאמין/לא מאמין בחייזרים ובאנומליות השונות בחווה הזאת בארה"ב, מאמין/לא מאמין במשיח, שכדור הארץ הוא עגול, שארון הברית נראה לאחרונה באחד העשורים האחרונים, טיולים לארץ הגדולה של הקדוש ברוך הוא ולא רק לקברי צדיקים, כאלה…. מקווה שאתם צוחקים איתי עלינו גם לפעמים, הכל בהומור.

קרדיטים

  1. Photo by Mohit Pareek @Pixahive.