מרחב ציבורי הוא תוצר של החופש ששלטון החוק מאפשר באמצעות שלוחותיה. זה למעשה ארגון המרחב שנועד כדי למנוע פשיעה ולאכוף עונשים המוגדרים ומסווגים בעוצמת חומרתם בכל מיני קלסרים הממוקמים בכל מיני מדפים פיזיים ודיגיטליים.
אישה, כשהילדים שלה לצידה, אינה יכולה לומר לגבר שהיא תרעיל את כל החתולים שהוא מאכיל ועוד תקרא למשטרה, מול מצלמות העירייה.
במאמר מוסגר, זקני השבט שלי האכילו חיות חופשיות, חתולים, יונים, דרורים, הם אינם כאן יותר להדרכה.
אז איפה אני רואה מרחב ציבורי חדש?
לפני כשנתיים ראיתי שני מתלמדים עם גלימות, חוזרים על איזושהי מנטרה תוך כדי הליכה לאורך החוף הממוקם ממול למלונות בתל–אביב. באותם דקות של כניסה ויציאה אף לא פקח אחד או שוטר תשאל אותם.
בעיר שבה אני מתגורר, להריח פרח חי לאורך זמן כאשר ניידת נמצאת בסביבה הוא מעשה שמבקש את צומת ליבם של הנוכחים בניידת. מפגש בין שתי תרבויות שונות בעיר גם כן מבקש את צומת ליבם של הנוכחים.
זה אכן יכול להיות מובן כביקורת עצמית אבל כאשר אתה בדרך לפגישה, היחס לשונות מבזבזת את הזמן, מה שהיה מוגדר בעיר תל אביב ע“י מספר תושבים כהפרת–הסדר הציבורי שלא לצורך.
הפָרָה של החופש האזרחי שברבים מהמקרים הוא לא במתכוון
הוא לא במתכוון כי אותם אנשים העוסקים באכיפה מן הסתם חווים מציאות יומיומית של אגרסיביות פיזית, בפעילות בשטח יחד עם שיח יומיומי. זה בכוחו של המתושאל לשחרר את המתשאל מהכלא הפנימי. המשפט האחרון נכון כתגובה בשני מקרים:
-
זה לא משנה למתושאל איפה הוא נמצא, או
-
יש למתושאל גישה לקטגור ולסנגור.
כדי לשמור על אושר חברתי אני ממליץ לקורא לבחור בגישת הטוב–לב ולא לקרוא ***F לעובר–אורח שמתפעל מהבניינים המודרניים באזור שההורים שלו יצאו לבילוי בפעם הראשונה כי כמעט נתקעת בו במדרכה עם אופניים חשמליות. כי בכל זאת למדת באוניברסיטה ולקחת קורסים בפסיכולוגיה.
עכשיו בואו נתקדם לעניין המרכזי:
על מוסר בעידן מודרני
שניהם הגדירו את המרחב של אלוהים
לאחר שהגדרתי את המרחב הציבורי הדבר שרציתי לדבר עליו זה על מוסר בעידן מודרני. באותה עיר שבה אני מריח פרחים ישנם שיעורי תורה שאני לפעמים משתתף בהם, ובאחד מהימים הללו אני מתלווה לזה שבתקן הרב ולמשתתף אחר. שניהם הגדירו את המרחב של אלוהים. שניהם מאמינים:
-
האלוהים נמצא כאן, באינסוף ומעבר לאינסוף.
-
האלוהים הוא אחד, ומוגבל למציאות האינסופית, אין מעבר.
עכשיו, זו הייתה שיחה שהתרחשה בערך לפני 3 שנים. כאשר לא יחסתי לה חשיבות רבה כי האלוהים לכאורה לא מעורב בטוב–לב שאדם בוחר לפעול מתוכו. אך לאחר שלוש שנים אני מבין כמה הפילוסופיה הזאת משמעותית באמונות מאוד מהותיות כאשר מדובר בהתנהלות כלכלית. היא נוגעת בכולם בלי יוצא מן הכלל.
השני נפגע רבות, כי מה לעשות שיש הפסדים מדרך הטבע ובמרחב שמקטלג אנשים שמריחים פרחים.
הוא חי במציאות תחרותית קיצונית וניתן לנתח אותה במדויק, כי אין משהו שהוא מעבר לאינסופיות. הוא גם חי את השיח דרך המדיה, פעולה מובילה לתגובה. דטרמיניזם גם אם אורזים אותו באריזת מתנה של פופולריות.
הראשון מאמין בשכר ועונש אך האדם בכוחו לחזור בתשובה בנגישות רבה יותר. המרחב לא מתבסס על מושג של רוע. אצל השני לעומתו התופעות מאוד ברורות, לאדם הנבחן יש את הזכות להגיב בצורה שהכי נכונה לו מסך התגובות הממוצעות והלא ממוצעות, בגדול: שחמט. אם לא יחשוב כך, יפסיד, ובצדק. דטרמיניסטים שעושים לא מעט כסף כבר בינואר 2020 צברו 300 ק”ג של מזון.
זה לא אומר שהשני לא מעריך אנשים שמריחים פרחים, הוא עצמו לא יעשה את זה במרחב הציבורי.
זה גם לא אומר שיש לו מה להסתיר. זה גם לא אומר שלראשון זה לא משנה איפה הוא נמצא. אם הארץ היא קדושה ויושביה מאמינים בשטן בצורה מסוימת, השטן הזה קיים על האדמה הזאת, גם אם אחד מצהיר שמבחינתו אלהים לא קיים. שניהם באופן הספציפי ביותר, טובי לב. המרחב כופה את עצמו לצורך למידה.
הערה
ישנם חורים, אמונות ותפיסות, נושאים שלא נכללו. בנוסף אני מכיר אנשים שממונים על הסדר הציבורי שהם אנשים נפלאים לכן המאמר שלי הוא לא מדוייק, כולל מספר קטן של מציאויות ובעל חשיבות מוגבלת. תגיבו, תשכילו אותי. מי ייתן וכולם יחוו אושר גדולים כקטנים.
