בימיהם הקיפו את הילד וזה אינו שם-לב לקיומם, אולי תמיד ראה בהם יְשָׁנִים, בני-ברית ישנים. האידָנָא כעת מחזיקים בֶּעָלֶה-הנידף, שזה צץ ושמח, וההוא שָׂשׂ להחזיק בו ביום מן הַיָּמִים, לומר “חיי היו מלאים כחייהם, ושל זה שיבוא”. אז אוסיף פנינים לדמותם, מן היַמים הרבים שהיא סיפרה לי עליהם, כך נאמר.
קרדיטים
- Photo by Brett Jordan @pexels.