אני לא רוצה לשמוע בעוד שנה, חמש, עשר, חמישים שנים מהיום שהיה כּורַח אקזיסטנציאלי לטפח תפיסת עולם של כלכלת-אי. כדוגמה, קבוצה של יזמים "מהשוליים" מצאה רעיון להוזלת הנסיעות, למה החליטו לסגור ת'העסק (4)? אני מניח שהאנשים שהחליטו הם/הן בעלי תפיסת עולם סולידית, שהיא אינה סולידרית, שמאמין ברעיון של הסוף להכל; גם כלכלה מבוססת על פילוסופיות ואמונות. יש פער הרמטי, אין באמת תקשורת בין האזרח הפשוט, שגם ככה קטלגו אותו כ-"עני להכנסות המדינה ממיסים", לבית-הנבחרים. כאילו זה ברור כשמש, שאיפה אנחנו? במדינת ישראל. נו באמת… אנחנו רוצים להקים, אני רוצה להקים, לא להתבוסס ברעיון המשבצת. אני זוכר כשהייתי עוד ילד, פגשתי את ה-"ציוניים" האלה, שייבשו ביצות עם הכובע טמבל, והיה גם המעדר והחרמש. זו לא רק תמונה שלימדו אותנו כפקודה ממן משרד כזה לחינוך-ציבורי-תרבותי-וצנזורה, היו באמת אנשים שרצו בטוב עם משמעות. ואין מה לעשות התמורה של זה בעולם שהמרחקים בו התקצרו: זו ההשתתפות היפה והמשותפת בגלובליזציה.
אנחנו
ביחד
והעולם היפה
קרדיטים
- Photo: Jewish factories in Palestine on Plain of Sharon & along the coast to Haifa. Tel Aviv. Diamond works. Inspecting a diamond in process of polishing @Picryl.
- Photo: A flute lesson at a public school in Tel Aviv by Zoltan Kluger @Wikimedia.
- Photo: U Nu visiting an exhibition in Jerusalem by Paul Goldman @Wikimedia.
- למגר את "תופעת הדרייברים" בשונה מלמצוא דרך לשתף פעולה עם היוזמה
