אילו הייתם פוגשים בטיילור סוויפט והיא הייתה מעניקה לך משאלה אחת שבכוחה לתת, מה זאת שהייתם מבקשים? חלום בהקיץ שבה היא תרקוד לצידו של אהוב ליבה, ואני באותה רחבת ריקודים עם כוכב חיי, האם הייתה מסרבת לדייט שכזה 😉 ?. שלוש ילדות הפתיעו אותי בכניסה למקלט, גררו אותי לספה שבסופו, החליטו לעטוף אותי, והתחילו לדבר אלי על כל מיני דברים של ילדות. אז מה הוביל לזה? בשבת שלפני במקלט שיחקתי עם הסליים של אחת מהן, סליים פוּפ זה נקרא, סליים כזה שהופך לבועה: הרעיון להשאיר אותו באוויר ככל שניתן לפני שזאת מתנפצת. ההכנה הינה תהליך מאוד מורכב, איסוף לכדי כדור ראוי, שיטוח לכדי צורת פיצה, הקפדה שלא יופיעו חורים, בועות יכולות להתרחש, כאן כל המורכבות המתמטית של השוקדות בדבר, ומרימים, כמו שמרימים את בצק הפיצה לאוויר ע"י טובי המומחים, צופים בו ביחד. בין לבין לקחה את הסליים הזה והתחילה להשמיע לי על דעת עצמה פיצוח של בועות שמתרחשות להן. סיפרתי לה שאני מתכוון להכניס מסך טלוויזיה למקלט (ללא התאורה, ובשהות הקור) הזה, וזה שיש כפתור פופקורן במיקרוגל, אז אני גם אכין לה פופקורן. אז היא סיפרה להן מתי שהוא ובאזעקה שאחרי גררו את ההורים שלהן למקלט שלנו. משהו שרק בישראל זה קורה? אותי זה מצחיק. אז מה הסיפורים שלכם מעולמות המקלטים והחדווה האנושית?
קרדיטים
- Video: Dancin in the streets of NYC 🎶 by Mellisa Bercraft @YouTube.
