כאשר מביטים בה, גברים יכולים להתבלבל, לא האמיצים שמוכנים לשאת אותה לאישה, ויכול להיות רק אחד שכזה. לא כי אני אומר את זה, להן הכתר, להן החכמה, הבינה, החסד, הגבורה, התפארת, הנצח, ההוד, היסוד, ולי… המלכות. לא כי אני אומר את זה, אלא כי הן אפשרו את זה. וכך זה היה: גם אם הראִיה שלה אינה חדה והוודאות שלה בעצמה, האיש שבו תבחר יהיה המאושר שבאדם. תחת חסותן של חברותיה שמסרו את האישור כבד-המשקל לפעול בתחום הווייתה, בתחום האהבה, ו-oh boy, כמה שהייתי יכול להירתע מכך. ואכן מעדתי בזמן, כי לבְּנוֹת-הירח הידיעה שההוא יום-ביומו משנה את קלסתר-פניו. וללא הזמן הראוי, מְשֻׁוּוֹת הן לרוחות שבו לאדם לעולם לא תהיה גישה לאישה, ועל הארץ התברכנו, שנינו; החופה היא שלהן, מזמינות ומוזמנות, הן מעולם-הרוחות, ואני מארץ-החול, כמה עצי תמר, כמה עצי זית וים-גדול יום-ביומו. סביב המעגל ניתנת הזדמנות אחת, לעיתים נוספות. פישלתי. לא הספקתי להעניק לה את מה שהייתי צריך, את טיפות הגשם כאשר אנחנו אוחזים זה בידה של זו. אותה מעולם הרוחות, ואותי מעולם החולות: שנינו מאסנו בחומות שלתוכן נולדנו בעל-כורחנו. אך מה הייתי יכול לעשות?! כאשר התפקיד שלי לשמור לאורך כל הדרך על חזות של רשמיות, למרות שתחת חסותן היא ידעה? אמונה, זה מה שהייתי צריך, להאמין, מאתה והלאה.
קרדיטים
- Video: The Script – Hall of Fame (Official Video) ft. will.i.am @YouTube.
