הערה: דעה, נקודת מבט, לא ״אמת״, ישנן עוד אפשרויות שניתן לומר אותן במידה שווה. אני כן מנסה לברר מתוך תפיסה של… איך אקרא לזה? הדרמה הישראלית מתוך נקודה אחת מהעיר לוד. הלוואי וכפי שהתפילות מבקשות וכולם יזכו לחוות באושר.
העולם הוא כאוטי, ומי שמאמין שבראש הדברים הסדר שיוצרת המערכת הינו האמת המציאותית ביותר, שזו טביעת הרגל היחידה שיכולה להתקיים על האדמה, ישתמש בהנדסה חברתית, לא כי הוא שלם עם עצמו, אלא כי הנעלם מפחיד אותו. רגשות שמהם מנסים להתחמק. הנדסה חברתית אחת מתגשמת כך: למנוע אחדות שורות בין המחנות השונים ע״י הידוק ההגדרה של שני מחנות שונים. לפעמים אני מסתכל על פעולה מסוימת שהאדם בקרבי בוחר לעשות, הניסיון החברתי מלמד אותי שלא לסמוך על האדם הזה: כי מה לעשות הוא מדבר, מגשש, ומוציא לפועל כמו מהמר, רק הגבולות מונעים ממנו לממש את חזונו להפוך לנוכל המושלם, להביא את המכה, הוא מכור באמצעות השפה שהוא עיוור אליה: קצת קשה לומר זאת, גם כלפי אותו אדם, גם זה שאני סותר מעט מהאור שהתגלה לפניי. זה מצריך זמן, משמע סבלנות, משמע להבין, משמע לחנך. זמן שלאנשים במערכת כפי שהיא בנויה, באופן כאוטי, כתגובה לכאוטיות, לחיבורים או קשרים פנים-מערכתיים שאין בהן הרמוניה, שבישראל בסיסה בטראומות של מלחמה, ולאורך השנים, אין. המערכת לא יכולה להביא לאחדות השורות בעצמה, זו החברה שלנו, החברה הישראלית, יש לה אחריות לכך. האלימות בחברה הישראלית שמתגבשת למשהו יותר קונקרטי, שהמערכת לא יכולה להביא לשחרורה, כי היא בעצמה כבולה בשלשלות שהיא כבלה את עצמה בה: מי שצריך לממש את הזכויות הסוציאליות שלו שבישראל התברכנו בהן, יש להן עקב אכילס, והברכה מתגשמת כקללה: הבן אדם, וכל משפחתו נדרשים להצהיר על זה שהם מסכנים. בתקופת הקורונה לא בקשתי השלמת הכנסה גם כאשר היא לא הועברה לי כאשר העבירו אותם באופו אוטומטי לאזרחי ישראל, ומניסיון קודם: כאשר סיימתי את השירות, באתי לחתום בלשכה, האדם שהיה בתפקיד הפקיד נתן לי להרגיש שהם עושים לי טובה ושאני מבזבז להם את החשבונות. אף פעם לא חשבתי על אנשים בצורה כזאת, אבל הוא חלק מתהליך מאוד קצר שהשריש בי את הטראומה הישראלית שלא ידעתי באמת עליה, רגשית, בתחושות, שירשתי אותה לזמן מוגבל, לתקופה מסוימת, ולא מהאנשים שאותם אני אוהב. נכון שצריך להיות אגרסיבי רגשית כדי לממש זכויות? מי בחר בו? אילו תהליכים הביאו אותו לומר את זה? ויש פה גם את העניין של הגזענות, כי גם אם הוא פגש לא מעט אנשים שניסו לבזבז למערכת את הכסף, הוא החליט להכליל… גם אני חוזר בזמן ורואה את עצמי ושואל, איך פקיד הסתכל על בן אדם שבא מתפיסת עולם כל כך תמימה,… האם הם בחרו בעד כדי כך אדם ״טיפש״ לתפקיד הזה? האם בבסיסה המערכת סדיסטית, פסיבית-אגרסיבית… כפועל יוצא לתופעות של ההחלטות שלה? כי בסופו של יום אנחנו מדברים על אנשים שמחליטים החלטות. כי מה זה ״מערכת״ שאני מעלה כאן לדיון. שקיפות ברמה שנוכל לראות מי הם האנשים שמחליטים את ההחלטות. הם צריכים לתת את הדין וחשבון לבחירות שלהם ולא בפני איזו וועדה פנימית, שסוגר לעצמו את הפינות, אלא בפני מסגרת הרבה יותר גדולה, גוף רביעי שידרוש את השקיפות הזאת. למה גוף רביעי שכולו שקיפות חשוב לנו הישראלים? כדי לוודא ששלושת הגופים במשולש שהתמכרו לדרמה של בלאגן כמו מערכת יחסים שלא ניתן לצאת ממנה, שלא יראו בעצמם קדושים, שתתברר שהיא לא שווה כל כך הרבה כאשר אסונות פתאומיים או תהליכים הרבה יותר ארוכים יתרחשו, כמו כניסת המדבר למרכז הארץ. אוקיי, בואו נחזור מהתחזיות הכלליות, לעכשיו, לימים אלו של מדינת ישראל, לנושא שאליו התכנסנו בבלוג הזה, בפוסט הספציפי שמופיע על המסך שלעיניכם: איך מונעים אחדות שורות? זה קורה בזה הרגע, אנשים, חשבונות משתמשים, מפיקים בתחומים שונים, וכדומה, איש.ה נלחמים על נתח השוק של אותן הקבוצות, שהן לא מייצגים אותן, ולא כי הם מאמינים בהן, אלא לשם המטרה שאותה תיארתי. הפרדה. באמצעות דוגמאות מהיומיום, דרך נקודת מבט מאוד מסוימת, שאתם.ן אם הייתם פוגשים באותן דוגמאות שמעלות את כרטיס הקולנוע לסרט שנקרא: מוּסָר, באותם מקרים, בוודאי הייתם מתארים אותן אחרת. אני רוצה להזכיר לכם שאני לא מדבר על הסכסוך של הפלסטינים עם העם בישראל, אלא העם בישראל עם עצמו, זה שאנחנו פוגשים ביומיום, זה שמושפע מהחלטות כמו אי-בנייה של מערכת תחבורה מהירה לצפון הרחוק. את זה אני אומר מתוך ההנחה שהקוראים בבלוג הזה עובדים על המודעות העצמית שלהם, ועל הקשר שלכם למציאות. הם מאמינים שאתם המוצרים שלהם, כי גם הם סוחבים משקל על הגב, שמה שמבדיל אותם ממני, זה פשוט… התפקיד. התפקיד שבקלות יכולים הם לאבד אותו ועוד, כאשר כל המערכת תתעצב סביב הרעיון של השקיפות. אני רוצה לאזן את זה במשפט הבא: זה לא קשור לאנשים עשירים דווקא, דווקא אינדיבידואלים ״עשירים״ מנסים להראות לכם את זה, שרעשים יש לסנן, להיות ממוקד במטרה, חלום, המשפחה, וכדומה. אנחנו רק צריכים את האנשים הטובים במערכת, ובזכות אחת כזאת שפגשתי לאחרונה, זכיתי. לא בגלל שהיא יודעת להמר, אלא כי יודעת להקשיב למי שרוצה ללכת בדרך הטוב. אבל היא לא יכולה לעשות את זה לכולם, היא כן תוכל לעצב מדיניות שלמה. המנהיגים הנכונים, ומתוך המקרה שלי: המנהיגה הנכונה.
קרדיטים
- Video: Kelly Clarkson – Breakaway (Official Video) @YouTube.
