בעולם האומנות, התרבות, ההפקה, חוויתי הרבה קולות רועשים, והייתי רק תלמיד, כחולם הייתי. גם אם הכרתי אותך לזמן קצר בלבד, היית אחד הקולות החמים בו, קול אבהי ואוהב, ואם רק היה לי את הניסיון שיש לי היום, ההבנה התקשורתית, אולי הייתי גם זוכה ליותר איתך. למשפחתו היקרה, רוצה אני למסור לכם את מה שלפעמים צריך להזכיר, שהחיים אינם הסוף, כפי שעלה-נושר תמיד מייצג את כל העולם החם והיפה בכל הממדים הפיזיים שלו. להגיד על מישהו שהביא לעולם משפחה לתפארת, אני יכול כרגע רק לדמיין את זה; מרחוק יותר, כתלמיד, הקול שלו בהחלט הודיע על כך בכל מילה יחידה שהביא לעולם. כמה מעט זמן עם מישהו יכול להשפיע לאורך חיוו של זה שנוכח בחיים, הקול שלך, הוא מהאורות בעולמי. מודה אני לך. אלון אבוטבול.
קטגוריה: Uncategorized
לטיני יפה תואר
ענני נוצה, שמיים תכלת, מטוס הלביא בגרסה הניסויית 1 שלו, החמקנית שלו, מְלֻוֵּה במטוס חיל האוויר שלנו, שט לעברי, יָשֵׁן לצידי. כשהייתי ילד, אדם מבוגר שאהב נשים, עם פּוֹזִיטוּרָה של לטיני יפה תואר, עם אחד הזַ'קֶטים הללו עם הכיס הזה שבלילות היה בנמצא איזה פרח שכולו שָׁנִי, וביד השנייה בטח מרטיני זוהר, מיותר לומר שגם הוא היה צריך להתמודד עם אנשים מאוד "פרקטיים" שלא ידעו לבקש עזרה ולכן כינו אותו בשמות גנאי -לפעמים, לקח אותי ואת חבר שלי למתקן סודי שכזה, לא רחוק מהעיר לוד, והציג לנו את מטוס הלביא, הרצפה הייתה כל כך מצוחצחת. ביקש שנשמור זאת בסוד כי האמריקאים דרשו לגרוס אותו. איך אפשר בכלל לגרוס מטוס? זה בטח מצריך מתקנים מיוחדים כאלה של מקס הזועם או איזו דיסטופיה עתידנית דומה שכזאת; מתקנים שמגיעים לבטן האדמה, עם שיניים בגודל של לפחות יד שְׁלֵמָה, מראש הכתף לקצה האצבע המורה. ואז מכסים את הכל באפר. ואולי אז שומרי הסוד, שהם המהנדסים, הטכנאים, מדפיסי ספרי הספרים, מנהלי המתקן ושני ילדים נוספים קוראים לו קדיש, כי הוא יהודי, או ישראלי, ואוטמים וסופנים וסוגרים בדלת סגסוגת-מתכות כבדה בעובי של מטר וחצי. עליה מושיבים שני כְּרֻבִים מסגסוגת כמוסה אחרת, פולי מימטית 2, שמצאו בארץ הנגב. זה הסוד שלנו, לאהוב. בדרך שלנו.
- ניסיונית
- Mimetic polyalloy
קרדיטים
- Video: Women and Mirror, Анастасия Быкова @pexels.
הקינה על הנותר
יש מי שלא אוהבים את עצמם ולא אוהבים אחרים.
יש מי שאוהב את עצמו ואוהב אחרים מתוך נפרדוּת.
יש מי שאוהב את כל אשר לו אך הוא נכפה לאהוב מתוך נפרדוּת.
רוח זַלעָפות פרצה מבעד לדלת, כעת פתוחה-לרווחה. הראשון והשני פורצים בבכי: תחילה בקינה הראשונה, וממשיכים בקינה השנייה, ומכאן לקינה השלישית, ואז לרביעית, ולחמישית, לשישית, על האחרון שנותר… בדרך שאף אחד לא שומע וגם לא ישמע.
זאת הקינה הגדולה מכל
דרך קדומה, גַּיְא
- הגדר לא נִמְצְאָה, ולא כביש, אלה רק גבעות קורנות, מרבצים של אבנים פשוטות שאין צורך לְסַגֵּל, להניע את גלגלי הישועה, כיצד הרגליים מרגישות, אנוכי עומד לִפְנֵי
- מעבר למגרש-המשחקים ישנה סכנה מרחבית בדמות של ירידה תלולה, וכביש עליו נעים גלגלים. זהו לא הרעש של המנוע ולא החיכוך של המתכת באוויר ושל הגומי באספלט, זה הרעש של הסכנה לִפְנֵי
- ציבור העובדים, קהל המאמינים ומרבצים של אבנים פשוטות.
תחילתו של מבצע לאומי: שומר החומות תוך הסתכלות על המרחב הבינלאומי
המבצע בעזה, שם ממש תנכ"י, שומר החומות, אזרחים שומרי חוק, שרואים בתורה נחלה ומוכנים לספוג הפגזות, לא לשם פתרון מדיני אלא כדי לגרום לשינוי.
אתם יודעים מה אני רואה מהעיר לוד? איך פעילים פוליטיים שלא מלוד מייצרים כותרות רעיוניות של שני עמים שחיים בשלום ומשלבים את לוד בכותרות, כותרות שאני שומע לראשונה כמו שר משטרה מוסלמי כאשר אנשי ליכוד מהעיר היו מוכנים לראות עוד לפני הכותרות… אפילו שר תרבות היה נשמע להם מתקבל על הדעת.
וכמובן שאפשר למצוא את אלה שיענו את התשובות המתקבלות על הדעת של השיח הנוכחי, אבל תחושת הנוכחות של שכנים שמדברים אחד עם השני, עושים עסקים ביחד, תלויים אחד בשני, מחלקים פרחים אחד לשני בתחנת האוטובוס בדרך לעבודה, הוא מצב קיים.
המשך קריאת הפוסט "תחילתו של מבצע לאומי: שומר החומות תוך הסתכלות על המרחב הבינלאומי"
הישמרו לנפשותיכם
האימא לבן: ותגיד גם לאחותך, אל תהיו בקרבת מפגינים או בקרבת כל מי שעושה שַׁמָּאוּת בזמן אמת לחסינות עדר.
הבן: הונג-קונג.
האימא: פה זה לא הונג-קונג, האם אני מספיק ברורה?
הבן: וגם לא נדבר על ביבי.
האימא: במיוחד לא על ביבי, בלהט הרגע אנשים עוד ירקו לכם בפרצוף
הבן: אימא, זה יותר מידי תהליכים, לא כל מה שמראים בטלוויזיה אמיתי.
האימא: אולי שחררתי אתכם מוקדם מידי, רק הישמרו לנפשותיכם.
מוסריות מסוג אחר
הגדרת המציאות
מכניקת הקוונטים מערערת את האופן שבו אנחנו מכילים תופעות בטבע. האנשה למשל היא הישג מסוג זה, של ההכלה, אך יש בכך פרדוקס:
אדם שמניח צורות על כוכבי הלילה ומשייך אותם לקבוצות מזל. 12 קבוצות ל-12 חודשים. ישנם מעל 12 מדינות, ובכל מדינה ישנן מעל 2 קבוצות, ובכל קבוצה ישנם מעל 2 תרבויות, ובכל תת-תרבות, מעל לבן-אדם אחד, ובכל אדם אחד ישנו רצף אינסופי של אפשרויות בחירה,
ואותו אדם אחד עם אותו רצף אינסופי של אפשרויות בחירה, בוחר לומר לאדם אחר שהוא חי בעיירה, עם חינוך-עיירתי.
כאן החינוך לא יכול להיכלל באותן 12 קבוצות מזל כי אי-אפשר להתחשב ב-12 קבוצות המזל כאשר הוא מתמודד עם מה שנתפס כבירוקרטיה שלכאורה ניצבת במפתן של חופש הבחירה שלו, בכלכלה שמבוססת למעשה על אוויר;
רבדים של אינטימיות
ובכל צעד שלה זכיתי באותו אושר של הקיום שלנו יחד עד תחילת הקיץ, וממנו את העצב שבו שוב הייתי המקור לכעס המתלהם שלה. עצי זית מן הממלכה הדרומית משונעים על העגלה, נקראים לנטיעה מסביב לבור, פה בעיר-לוד, בור פגרי האנשים, בור-הבגידה.
המשך קריאת הפוסט "רבדים של אינטימיות"