לאדם אין היכולת לתפוס את האינסוף, תנסו לתפוס כמותית את המספר מיליון, אני יכול לתפוס אחד, עשר, עשרים, אני יודע מה אני יכול לקנות אם אני מחלק את המשכורת שלי לשקלים, אבל לא מיליון, ויחד עם זאת, הוא סופי, המוות, הוא חי בפרק. תת סעיף בפרק של החיים. וזה יכול להיות פרק נהדר, רק אם יראה בכך. ואם אני לא רוצה לראות זאת כך, ולקחת את הפרק הזה לפרק שבו דודה שלי חיה, לנוע במרחב של הזמן, לספר לה על אותו היום שבו חייה הסתיימו איתנו? האם אוכל לתת לה תאריך? אני מניח שרוחות כמוני חיות מחוץ לזמן ולכן לא יודעות לתת תאריך-חיים. היא בטח תספר לי על שמלת הערב שקנתה לקראת יום החתונה שלי שהיא לא תזכה לראות, או שפשוט אזמן אותה באמצעות כפתור-הפרק, אציג לה את אהובת-חיי, ואהיה מאושר. אני זוכר את השעה שבה בן-דוד שלי התקשר וסיפר לי שאימא שלו נפטרה, הנחתי את ראשי לרגליה של אישה.
קרדיטים
- Illustration by Beti Draws @Pixabay.
