הם חזרו מפגישה מזו*ת בשכר שהוא בדר”כ מעל לממוצע ובגלל שהשפה בפגישה המזו*ת הפכה למודעת להגבלות החוקיות של כבוד האדם ותנאי השימוש ברשתות החברתיות, השלשלאות מושכות אותו ואותה פנימה- לציניות חבויה. אין כאן קשר של “או” בניהם. אינם הם מכירים אחד את השני, לא הוא אותה ולא היא אותו. והם גם לא יכירו;
חפיפות של מעגלי חברה בינה לבינו אינן חלק מהציבוריות, ולכן לעולם לא ייקחו חלק מפגישות מחזור משותפות, כי הן לא קיימות. אם תרצו להאמין בהתקלות גופנית מקרית בסגנון הוליוודי בדיוק כאשר הוא יורד מהרכבת והיא עולה עליו… הצער, הנו ישות פרקטית בעולמות שמחוץ לסרט. ואם תרצו לתת להם בכל זאת הזדמנות ולתת לכם להאמין בדלתות המסתובבות בכניסה לחנויות הכלבו הזוהרות של מייסיס ואשר שם הם יתקלו…
כאן זה תחבורה ציבורית, ואם כבר מכוניות ספורט אז הן תקועות באותם הפקקים ובאותה השפה, תחת אותם התנאים. האיבה הפנימית גודלת, למרות ההכנסה שהיא מעל לממוצע, כי ההגבלות החוקיות למען כבודו של האדם גדולות מהאמונה הבלתי-רלוונטית שמשתפת את חייהם אחד בשני; דעה מעודנת שנועדה לצומת ליבם של האישה והאיש, אינה חופפת לניסיון החברתי של כל אחד מהם, או כמו שהדימון אומר,
אינו חופף לתחרות החברתית, שאני בכבודי ובעצמי הטמעתי וגרמתי להם להאמין שזה חלק מהנורמה. אֲסִירַי החכמים, חכמים מידי.
אבל… אנחנו לא מדברים פה על הדימון הלא מציאותי, אלא מולכים שולל אחר פרקטיקת “האדם הוא רע ביסודו”, ולכן כל מה שהם מזהים זה מפלצות.
מפלצות יש ממספר סוגים:
-
ההלכים הלבנים – The White Walkers שמי שעומד בראשם לטענתם היצירתית הוא ראש הממשלה של מדינת בורבוניה.
-
המהלכים המתים או בשמם השני הם הזומבים מהפריפריה של מדינת בורבוניה ששוב לטענתם לא יודעים לשתוק, במיוחד אותו נהג מונית שאסף אותם באובר שמחויב לשוחח דוגרי, ולא משנה מה העבד הנאמן יאמר, הוא ימשיך להתקיים.
-
ואינויאשה – Inuyasha – שהוא בעצם מפלצת שהיא טובה ולכן הוא לא חלק מעולם הרוע, כי במדינת ברבוניה “הרוע” נמצא במושג, בבסיס הטבע האנושי (המלאך לצידו של שותפו הדימון יאמר שזו קופסה, לא DNA)…
הדחיות המתמידות לחיים משותפים לא אמורות היו להתעלות על האנושיות שלהם ובמקום למצוא מזור למערכת הנפשית שלהם במסגרות רוחניות של אהבת האדם שאמור לגושש, לאזן, להעניק משוב חיובי, בְּרַם מצאו הם מזור באמצעי המדיה… אבל כפי שאתם יודעים ההגבלות במדינת בורבוניה הדמוקרטית דוגלות בפרטים פרקטים ברזולוציה של “המבט”, וכך נאמר:
“אנחנו דוגלים בשימוש באמצעים טכנולוגיים כדי לוודא שהמבט האסור ייאסר”,
ובו בזמן מתאימות את עצמן ביחס לזעם של המפלצות, גם אם התירוץ לזעם הוא יותר הוליוודי ממציאותי.
בהמשך הימים ישנה עלות נוספת קבועה בהזמנת אוכל של סופ”שים. לכן תפילה אני נושא שתצליחו לשדך בניהם כדי לעשות תיקון כדי שנוכל לדמיין אותם יחד מכינים אוכל משפחתי עשיר בהיסטוריה אחד לשני, ויארחו זרים במשכנם שוכן השלום.
עד שזה יקרה, הם הכירו אותה, אישה. וכך זה מסופר:
היו היה פעם
פעם הייתה ילדה, ילדה שהיא חופשיה, ולא הייתה מפלצת שלא ניסתה להקיז מדמה.
המפלצות במסכות של אדם, אדמ-ים, עם נשמה ריקה, ללא קיום, מלבד אותו קיום יחיד של אותה מסכה, הסבל הלא נגלה, מוגלת הסבל של האדמ-ים. פְּצִירָה או שׁוֹפִין היא כלי בתעשיית המתכת והעץ המשמש לשיוף שכבות קטנות מתוך חומרים שונים (1).
טרום מרחץ-הנגיעה, הביטה בהן והרי את התלמוד על האדמ-ים לא ירשה; טובת מראה היא; טובת מראה ללא עו”ד; עו”ד שמכיר את המפלצות במסכות ממועדוני החברים.
קהילה, עו”ד, אנגלית חופשית, כל אלה בסופו של דבר בחדות אינסטינקטיבית כמו בחברת אריות בג’ונגל של נשיונל גאוגרפיק נתפסו ותואמו כמו קסם לקונסטרוקציית המסכה. הבנה באופן כללי. לא צריך יותר מזה.
ובתורן, כאשר החוק התיר, פתחו את הדלת והחלו לגדוע את נשמתה.
כל מה שהייתה צריכה לראות זה איך מהותן של כל המפלצות נמצאות במסיכה; המילים יוצאות מהמסיכה, התנועות יוצאות מהמסיכה, ההבטחות החברתיות, הרשמיות, האפנה, המעמד, הכסף, הדבקות בעוני, הכיסא החם…. זה כל מה שיש להן, למפלצות: מוגלת סבל, ועם זה הן מסיימות את היום, במסיכה.
וכפי שהמפלצות ריקות, היא חיה בצל הריקות, כי היא שיקפה את כל מה שאין בחזקתן. זהו חוק ביקום-הגלוי וחוק ביקום-הנסתר שאין צורך לדבר עליו… מכיוון שהנורמה של המפלצות במסכות של אדם מתקיים במסגרת של חשיבה מערכתית, ובחשיבה מערכתית זה לא הגיוני שמפלצות יחשפו את עצמן מבעד לכיסא המחומם, רק לשקף אותן … אבל ההיא…, הילדה, לאומתן, מצאה משהו…. פנינה. פנינה שהיא טהורה ולא מושלמת, שהשווי שלה לא מי-יודע מה כזה גבוה, פנינה שהאמת נחבאת בה בדיוק כמוה.
(1) Photo: Heath Ledger as The Joker (The Dark Knight) black and white portrait by GEEKZTOR (CC BY-SA 3.0). [Source].
(2) Citation: פצירה by Wikipedia(CC BY-SA 3.0).
(3) Photo: IMAGINECHINA
