בגדי המלך החדשים

מאז ימי ילדותי, בשונה מהדעה הרווחת, אבא’שלי סיפר לי שהאמריקאים הפסידו במלחמה בויאטנם, כי זה לא היה הבית שלהם, היה אומר לי. לפני כשנה התברר לי שמנהיג ויאטנם הצפונית הו צ’י מין ביקש לראות את אמריקה כידידה. המכתב מעולם לא נמסר לו, לנשיא, מעטים היום מכירים ראיה זאת.

העולם השתנה מאז ולהראות אנשים חשופים באמצעי המדיה זה כבר עניין שגובל בסתייה שניתנת להתייחסות בבתי המשפט הבינלאומיים. עכשיו, כשאני מדבר על זה עם אבא שלי אנחנו לא מסתכלים על זה מבחינה משפטית אלא מבחינה אנושית:

המשך קריאת הפוסט “בגדי המלך החדשים”

פיזור של שנאה

המושל לשעבר בעזה יודע שהמושל הנוכחי בלבנון הוא סוג של פילוסוף עם תאוריית כורי העכביש שלו. הוא גם יודע שרדיקלים “בעולם המערבי” יעשו ככל שידם משגת במסגרת החוק כדי להפחית מערכם של הילדים של כל מי שלא חושב כמותם, גם אם זה יכרסם באופן טראומטי במורשת של אותם ילדים, הכלכלה מאפשרת את זה. זה נבנה לאורך שנים וכירסם והוא מנצל את כל המצבים מכל הכיוונים.

המשך קריאת הפוסט “פיזור של שנאה”

מתמטיקה מגוייסת

ישנו אתגר, שאליו עלולים להיכנע אינדיבידואלים שמתעמקים יתר על המידה בהקשרים הסינפטים של השפה. הם יכולים לגלוש לחטא ההיבריס, במובנו היווני. כאשר אתה חוקר את השפה, אתה מתחיל להיות מודע למערכות יחסים מורכבות יותר ולהתייחס אליהן כמו אל התגלויות, אמיתות. במילים אחרות, היכולת הנרכשת הזאת, מאפשרת קיטלוג “מדויק” יותר. אינדיבידואל שנמצא ב-“הישג” שכזה יכול להאמין שהוא צופה את העתיד או לכל הפחות לנתב אנשים לצרכיו. הנטייה לקטלג כך מאפשרת לקטלג את הפחד ולהוריד אותו למחשכים, את הפחד האישי, האישי שהפך לפרטי. לשם השוואה, קהילה בריאה שחיה בטבע, מדברת על הפחדים, באמצעות ביטוי סיפורי, טקסי, וכדומה, ביחד, לא בדיוק להוריד אותם למעמקי האדמה. להוריד את הפחדים זה לא להתמודד עם הפחד, זאת טכניקה נרכשת, זאת כסות זמנית, זאת התמכרות, כמו להוכיח לי למה אכילה של 50% סוכר היא חשובה, רק בצורה משכנעת יותר. זה שם את אותו אינדיבידואל באותו LEVEL עם כל שאר נכבדי העם היקרים. וכאשר לא מתייחסים לפחד, שהפך לכל כך פרטי, המושגים של “טוב” ו- “רע” סוטים מן הנורמה: כי אני מנסה להבין למה יש אנשים שיש להם ידע מעמיק כל כך בחוקים ומשפטים שלקחו יותר משני קורסים בפסיכולוגיה, באומנויות שבה לכאורה ניתן מקום לכל הקולות השונים, שמפרסמים מאמרים בעיתונים ממש פופולריים, באמצעות רטוריקה-מתמטית בלבד הם “מוכיחים” אלטרואיזם של אדם כאנוכיות אגרסיבית.

המשך קריאת הפוסט “מתמטיקה מגוייסת”

החלום האמריקאי החדש? אימוג’י?

כאשר אתה מתענג גם על פרקים שלמים שהם רצפים לא נגמרים של טקסט, בחלקם טכניים, של חדר המנועים, במשך שנים, זה אומר שהפכת לצופה מושבע של מסע-בן-כוכבים.

מן הסתם החיים על הספינה הם פיקודיים, אך באותו עולם ישנה אנושות שחיה בהרמוניה, וספינת האנטפרייז היא ספינת מחקר שתפקידה להגיע מעבר לגלוי; ליצור קשרים עם סוגי חיים לא ידועים, וגם להתמודד עם כשלים בין-תרבותיים באמצעות תיווך, לפעמים באמצעות התגוננות.

בסדרה הדי חדשה, דיסקברי, הדרמה של ספינת החלל איננה מחקר אלא הצורך בהתמודדות עם כשלים דיפלומטיים מהותיים מה שהטה את כל הסדרה לסוגת האימה: ברמת הרגשית הם לקחו את הקו של הבורג שהופיעו בשנת 2373 למניינם תקופת פיקארד ברביע דלתא. זן מאיים על כל התרבות ההרמונית, זן שלא חי את תהפוכות הגורל, זהו זן פיקודי שחי בכוורת משל עצמו שכל מטרתו “להעלות את איכות החיים של המינים שהם מטמיעים”… ומשכו אותו לאורך כל העונות.

המשך קריאת הפוסט “החלום האמריקאי החדש? אימוג’י?”

הכלכלה המשפיעה והענישה המקבצת

  • הוא אמר שצריך לעבור בית בית ולקחת נשק, בטלוויזיה.
  • אני אומר שהוא צריך להיזהר גם לא לקחת את הזכויות מהתֹּקֶף של כל סוגי ההכללה.
  • אבל כדי לקחת זכויות, צריך לתת זכויות.
  • ואם נותנים זכויות לבני האדם הערבים, אז באותו זמן יתנו גם זכויות לבני האדם היהודים מהמשפחות “המוחלשות”.
  • ואז הוא אולי יגיד לי “די, די, יש זכויות לכולם”.
  • ואז אשאל “כמו הזכות לשחק כדורגל, להתפאר מבנייני הייטק מבחוץ, לצלם במקום ציבורי בתל אביב, להשתמש בשירותי דואר ישראל, לעשות מדיטציה?”

המשך קריאת הפוסט “הכלכלה המשפיעה והענישה המקבצת”

ארבע אימהות מסתכלות – מנהיגות מהאישי בשעת משבר

כאשר קבוצת ילדים מחרימה ילד אחר יש היגיון בדבר, ההיגיון של הקבוצה, אבל אנחנו כהורים מוצאים את ההיגיון שלהם כמוטעה, כמועתק shifted מאותו ההיגיון שבו לאנשים יש זכויות אנושיות לא להיות מופלים לרעה, להיות נאהבים וליצור, הזכות לחופש תנועה.

אחרי שאנחנו כישראלים חווינו בשנים האחרונות הפליה מצד ארגונים בינלאומיים באמצעות רטוריקה שהתבססה רבות על צבירה של רבבות של שקרים, אני לא מתפלא למה ההיגיון שישראל כמדינה לא תלך עיוור אחרי העדר העולמי נגד מדינה שלמה – רוסיה: אין כאן קריאות נרחבות להחרמת מדינה שלמה כמו שמוקרן על מסכי המדיה, כן קיימת ביקורת או אכזבה כבדה מהמדינה כישות יהודית/חופשית שבה לא עוזרים מספיק לפליטים מאוקראינה… ואני אוסיף ואומר – גם אם זה יבוא על חשבון הכלכלה הישראלית.

המשך קריאת הפוסט “ארבע אימהות מסתכלות – מנהיגות מהאישי בשעת משבר”

תמימות דעים בסבטוחה של המציאות היחסית

הומור
5 מערכות בחירות (ככה אומרים), אולי עדיף להחליף את השיר שהכי לא הוכיח את עצמו כדי ליישב את הסכסוך, את הכי לא רלוונטי, את תקווה 😊

אם הבחירות מייצגות את חופש הבחירה של החופש הלאומי, אז תקווה… איפה הדבק של הגורל המשותף?
כלומר, מאוד רציתי לומר לכם מזמן, שאם תוסיפו לכל משפט שכל מועמד אומר את הסיומת של המקהלה “ואז”. זה היה מאוד מצחיק, עד ליום שאנשים יחושו שהם יכולים לחוות את הכלכלה הדמוקרטית בלי השטיקים של אחד למען כולם, כולם למען אחד, משהו שאני מאוד רוצה, רק שאני… רק התחלתי לתפוס שאין אף מורה, מנהל, מדריך בעולמי בחמש עשרה השנים האחרונות שבאמת מעוניין בזה. דרך אגב, בזה יש שוויון ותמימות דעים, רק שאני לא הייתי חלק מהתמימות דעים שלהם 😊.
המשך קריאת הפוסט “תמימות דעים בסבטוחה של המציאות היחסית”