ארבע אימהות מסתכלות – מנהיגות מהאישי בשעת משבר

כאשר קבוצת ילדים מחרימה ילד אחר יש היגיון בדבר, ההיגיון של הקבוצה, אבל אנחנו כהורים מוצאים את ההיגיון שלהם כמוטעה, כמועתק shifted מאותו ההיגיון שבו לאנשים יש זכויות אנושיות לא להיות מופלים לרעה, להיות נאהבים וליצור, הזכות לחופש תנועה.

אחרי שאנחנו כישראלים חווינו בשנים האחרונות הפליה מצד ארגונים בינלאומיים באמצעות רטוריקה שהתבססה רבות על צבירה של רבבות של שקרים, אני לא מתפלא למה ההיגיון שישראל כמדינה לא תלך עיוור אחרי העדר העולמי נגד מדינה שלמה – רוסיה: אין כאן קריאות נרחבות להחרמת מדינה שלמה כמו שמוקרן על מסכי המדיה, כן קיימת ביקורת או אכזבה כבדה מהמדינה כישות יהודית/חופשית שבה לא עוזרים מספיק לפליטים מאוקראינה… ואני אוסיף ואומר – גם אם זה יבוא על חשבון הכלכלה הישראלית.

אם מחשבים יעילות תפוקה של חוות משק-בית לגידול תירס באפריקה, בהתחשב בסביבה הכלכלית-חברתית, היעילות מאפשרת חיים ממוצעים. אבל היעילות המספרית הזאת אינה מלמדת על הפיזור של התפוקה! בחווה הזאת ישנם למעשה שלושה שדות, והאדמה בשדה השלישי, הרחוק יותר, כמות תפוקת-היבול שואפת ל-0 ואילו השדה שקרוב לבית מקבל את מרב המשאבים: שאריות מזון, דשן וכולי (1). אותו דבר, מדד האושר העולמי. ישראל מוקמה במקום ה-9. זה אומר שאדם ממוצע עושה 44000 דולר בשנה, 88 אלף לזוג. אבל בדיוק כמו היעילות של חוות משק הבית- הנתון מטעה. אתם כקוראים באמת מצליחים לחסוך באושר?

אני אמרתי “אושר”. האושר של הנפש.

ומה לעשות כדי ליצור אושר זה אומר לחלוק במשאבים כך שכל השדות ייהנו מהתפוקה ובחופש. ובגלל שאנחנו בעולם גלובלי זה כולל גם לחלוק משאבים עם אזורים שזקוקים לכך, גם עם… אויבים (2).

אל תלכו שולל אחרי אמונות שהאדם הוא פסיבי. האדם לא פסיבי כי הוא רוצה לראות את הילדים שלו חיים באושר וזה דבר מאוד אקטיבי, כל כך אקטיבי שהוא יקריב את החיים שלו למענם, במצבים פחות קיצוניים יחיה בחוב למענם.

והיכולות הללו יכולות להיות מנוצלות כדי לעורר שינוי פוליטי… וישנם שינויים פוליטיים ששוכחים את הפרטים הקטנים, את שאר 2 השדות, את השדה השלישי.

מהאטמה גנדי ניסה ליצור קשר עם אדולף היטלר כדי להניע אותו ממלחמה. אך בזמן שהיטלר השתמש ביודעין ב-“רוע” (3), האם ניתן להכחיש ולומר שפוטין לא מעוניין בביטחון, זה לנסות להבין, כמו את אותם ילדים שלכם, ואני בטוח שהתפיסה שלו לגבי אירופה גם מוטעת כמו שהתפיסה של אירופה לגבי רוסיה.

אני מאמין שאנחנו כישראלים יותר מבינים את התרבות הרוסית, אולי כי התרבות הרוסית מוטמעת בזאת הישראלית מיום הקמתה, זה טבע הדברים לנסות לראות את העולם כהורים, אבא לילדה אוטיסטית שהוא חבר פרלמנט ימצא את המשאבים כדי לתת חיים טובים יותר לילדים אוטיסטים, כמו הילדה שלו, הוא הבין מהבחינה הזאת. זה אומר שיש גם הורים שנמצאים ברוסיה שממותגים תחת פוטין, ברה”מ, טוטליטריות, מה שתרצו… והם הולכים להיות בבעיה מאוד גדולה.

המדיה מכל מיני סיבות, גם של התמכרות, לא רואה במדינה כרשת של הורים, כן בוחרת לראות בה מערכת כלכלית, מערכת של סדר, של אינדיבידואליות…

למה זה אפשרי – כי הודו ודרום אפריקה יצרו מצב של שינוי באמצעות סליחה שכללה את כולם.

ארבע אמהות. אימא אחת, אימא שניה, אימא שלישית ואימא רביעית. האימא החמישית שהיא האימא שלי דואגת לגבי זלנסקי, ואני מאוד מקווה בשביל כל ההנהגה היהודית שהם עושים הכל כדי להגן עליו כי אם לא, לפחות אימא אחת מהשדה השלישי העשיר תזכור את זה ואז תצטרכו לחזור לשגרה ולהתמקד בלארגן את הפופולריות.

אני מזכיר זאת נקודת מבט כללית, סיפורית, שאינה מייצגת את המציאות, ואני גם משתנה, אנא אל תשתמשו בדברים כדי להרע לבני-אדם ואם למדתם משהו ויצרתם רווח אישי, אנא תפרגנו למורה ולתלמיד שלפניכם וצרו איתי קשר במייל או באינסטגרם.

הערות

(1) ראיתי שינוי לטובה | (2) תשאלו את עצמכם מהי כמות האלימות הנובעת מעוני, מכל סוג של עוני | (3) האם אתם מכירים מנהיגים נוספים שמשתמשים ברוע כדי להניע לפעולה? | 

קרדיטים

Photo 1: ChinaImages | Photo 2: Women and children waiting to receive humanitarian aid in Pakistan” by (Joycelivmarshall) (CC BY-SA 4.0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *