ואז, מהגן, שמעתי רשרוש עלים זקורי קומה, משב של רוח-קרה חצתה את הגדר: פסקה ראשונה.
מסתבר, שחתולה הביטה. השמעתם? קראתי לה “מים”, “מים” בווייטנאמית. “מים”, איזה שם יפה הוא זה: פסקה שניה.
קטגוריה: poetry
ארבע אימהות מסתכלות – מנהיגות מהאישי בשעת משבר
כאשר קבוצת ילדים מחרימה ילד אחר יש היגיון בדבר, ההיגיון של הקבוצה, אבל אנחנו כהורים מוצאים את ההיגיון שלהם כמוטעה, כמועתק shifted מאותו ההיגיון שבו לאנשים יש זכויות אנושיות לא להיות מופלים לרעה, להיות נאהבים וליצור, הזכות לחופש תנועה.
אחרי שאנחנו כישראלים חווינו בשנים האחרונות הפליה מצד ארגונים בינלאומיים באמצעות רטוריקה שהתבססה רבות על צבירה של רבבות של שקרים, אני לא מתפלא למה ההיגיון שישראל כמדינה לא תלך עיוור אחרי העדר העולמי נגד מדינה שלמה – רוסיה: אין כאן קריאות נרחבות להחרמת מדינה שלמה כמו שמוקרן על מסכי המדיה, כן קיימת ביקורת או אכזבה כבדה מהמדינה כישות יהודית/חופשית שבה לא עוזרים מספיק לפליטים מאוקראינה… ואני אוסיף ואומר – גם אם זה יבוא על חשבון הכלכלה הישראלית.
המשך קריאת הפוסט “ארבע אימהות מסתכלות – מנהיגות מהאישי בשעת משבר”
למה? ככה
רַעַשׁ
רעש של מְכוֹנִיּוֹת
רעש של גְּבוּלוֹת
רעש של לַחוּת
גָּדֵר, שָׂדֶה, כְּבִישׁ, יוֹנָה מתכוננת לנחיתה על הבניין השקוף בַּלָּבָן כְּמוֹ הַר, מֵעֵבֶר לְשָׁרָב הַמְּעֻנָּן, 300 מטר לפניי, כל מה שאני שומע זה רעש, וְזוֹ נְקֻדָּה שְׁחוּקָה, וְחַיָּה שֶׁחָיָה, חַיָּה שֶׁכָּל כֻּלָּהּ חַיִּים מִתּוֹךְ מַטָּרָה אַחַת, להביא חיים, היא ברעש, או זו שהלכה מעבר.
אני מתגעגע לְוִיאֲטנָם, לאנשים בְּוִיאֲטָנָם.
דֶּלֶת מִתְכּוֹנֶנֶת לְהִטָּרֵק עַל הַמַּשְׁקוֹף.
חוֹבָה מוּסָרִית עַל הַמַּשְׁקוֹף.
תָּמִיד הִבַּטְתִּי אֵלַיִךְ, אֲהוּבָתִי.
7 גרם
“אל תספר לאמא”, כאילו יש לנו את אותה האמא
“סודךְ, סודי”, התגעגעתי למפלצת הקטנה הזאת
החיוך שלא רָעִיתִי
7 גרם לשנייה.
יצר לב האדמה
הקללה של אותה טיפשה. ריח שובל צמתה נמזג לרוחי כשהיא רצה סביב וריתקה את לבי ללב האדמה.
במשפט אחד
סיפרתי לה שהיא לא תראה אותי עוד והיא שלפה שקית נייר חומה מרובעת כזאת כמו של וולמארט ושמה אותה על הראש וקראה לעצמה אביבה… אחרי שהחברות שלה עשו לה חורים לעיניים, אמרתי לה “תפסיקי עם זה. כי כשאני אחזור הבית אני יבכה” . מתי כבר היא תספר לעצמה מה היא מרגישה.
עשויים מאותה הלהבה
היא נקשרת.
ואני אליה,
חדר המדרגות הזה, הוא המקום שבו שנינו לא כועסים יותר אחד על השני.
Mar 17, 2018, 15:12
אדם
חוד של עיפרון, אני שומע קול, זהו קול של אישה.
ורודה
היום, חלום עלה כמו עשן מפני האדמה … קרן-אור-הירח קשרה את נשמתי לנשמתה, עיניי לשלה, ההווה שלי בעבר שלה, וראיתי אותה מסתכלת על הטיפשות שלי כדי להצחיק אותה… היא העריצה אותי, הרבה זמן חשבתי שזה רק שקר של מחזה, אבל היא הייתה באמת מאושרת, שמעתי את פעימות הלב שלה בזמן שהיא מצחקקת, ראיתי את העיניים שלה מתכווצות. שתיתי מכוס המים שלה. זאת משאלה שהיתה חייבת להתגשם שהרוחות אישרו בין בגלגול זה ובין בגלגול אחר.
המשך קריאת הפוסט “ורודה”אֱדוֹם
“מתה אנכי”. החזקתי בתיק הצד שלה. באותו רגע החלטתי לאסוף כל צליל שיש בעולם כדי להכניס לחייה ביום חופתה.
המשך קריאת הפוסט “אֱדוֹם”