- הוא אמר שצריך לעבור בית בית ולקחת נשק, בטלוויזיה.
- אני אומר שהוא צריך להיזהר גם לא לקחת את הזכויות מהתֹּקֶף של כל סוגי ההכללה.
- אבל כדי לקחת זכויות, צריך לתת זכויות.
- ואם נותנים זכויות לבני האדם הערבים, אז באותו זמן יתנו גם זכויות לבני האדם היהודים מהמשפחות “המוחלשות”.
- ואז הוא אולי יגיד לי “די, די, יש זכויות לכולם”.
- ואז אשאל “כמו הזכות לשחק כדורגל, להתפאר מבנייני הייטק מבחוץ, לצלם במקום ציבורי בתל אביב, להשתמש בשירותי דואר ישראל, לעשות מדיטציה?”
אני שילבתי את המקרים “הערבים”, עם המקרים “היהודים”. לא עניינים של אדמות, לא שירותים מיוחדים, כמו שאומרים “פשוט”.
אני יודע שחלקכם אומרים לעצמכם “מה? לא יכול להיות”.
ואני אומר לכם: אם אתם אומרים, זה כי אתם עוד לא חלק מהכלכלה המשפיעה.
לכאורה זה עוול… אומר לכם משהו… תחשבו איזה כיף יהיה פה אם ילדים כמו במזרח הרחוק יתחילו לדבר אתכם באנגלית, ואולי גם יתנו לכם טיפים בכלכלה במקום ללמד אותם מה זה היסטריה שתומכת רק את אלה שמותר להם ממש לשחק כדורגל בכל מקום.
זה לרצות לראות באושר של המקום. קדושת המקום אפילו אם בא לכם להסתכל כך. תאמרו לו את זה ואם יפעל כך אני בטוח שהוא יפגוש הרבה אנשים מכל המשפחות מרמת הגולן עד לאילת שאפילו יסכימו לשמוע את כאביו הרגשיים בביתם הצנוע בזמן שהוא מנסה לפתור את בעיית הנשק הלא חוקי.
הערות
שוב אומר – זה ברור לי שאני לא יודע את הכל, תלמדו אותי, אל תשתמשו במה שכתבתי כדי לפגוע באחרים, בבקשה תפרגנו לי אם אתם יוצרים רווח אישי או חברתי מהדברים שאני כותב וצרו איתי קשר.
קרדיטים
Photo by AU-UN IST PHOTO / TOBIN JONES
