המושל לשעבר בעזה יודע שהמושל הנוכחי בלבנון הוא סוג של פילוסוף עם תאוריית כורי העכביש שלו. הוא גם יודע שרדיקלים “בעולם המערבי” יעשו ככל שידם משגת במסגרת החוק כדי להפחית מערכם של הילדים של כל מי שלא חושב כמותם, גם אם זה יכרסם באופן טראומטי במורשת של אותם ילדים, הכלכלה מאפשרת את זה. זה נבנה לאורך שנים וכירסם והוא מנצל את כל המצבים מכל הכיוונים.
לצערי אין סעיף בחוקה שמאפשר להורים שמודעים לכך להגן על הילדים שלהם מהמעשים הללו, כדי להמשיך ולטפח בהם תחושות של “ביחד” וערך עצמי אינדבידואלי. ולכן כל מה שנותר להם זה להתרחק כמו אותם משפחות בעלי אמצעים שחיו על יאכטה במשך חודשים כאשר התחילה הקורונה.
שני המושלים נוהגים כמנהיגים שעליהם מסתמכים במסגרת המציאות המעוותת וחסרת הפשרות. היא מעוותת כי היא לא לוקחת בחשבון שכולנו ביחד על הארץ בני-הרוח עם זיקה לאצילות ובנוסף לאפקטים של עשיית הטוב. האם הם יתנערו מהתלות שלהם כפי שהמלך אשוקה עשה? בסופו של דבר הם יצטרכו לתת דין וחשבון, אם בעולם הזה, אשוקה החליט לעשות זאת בעולם הזה, או בעולם הבא.
אתמול הזכירו לי איך אנשים יכולים להסתתר מאחרי רשמיות כדי להתייחס בחוסר כבוד כלפי אדם שהוא מעל גיל 70 מול העיניים והלב של הבן שלו. היא חייה במציאות מעוותת שבה זה מתאפשר כי– מה אתם לא מבינים שאנחנו חיים בלוד. הלב של אבא שלו יקר לו, איך היא לא שמה לב לזה? ולכן הירהרתי, כי אנחנו הרי “ננצח ביחד”: הביחד המהותי הזה של לזכור לא להלבין פני אדם בפני חברו וכולי.
תחינותיו של אברהם אבינו:
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע. אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר, האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקים אשר בקרבה. חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והיה צדיק כרשע, חללה לך, השפט כל הארץ לא יעשה משפט.
אני כאין וכאפס לאומת דמות כאברהם אבינו, ואין אנכי מי שישפוט את המצב הנוכחי מהמקום של המנהיגות מלבד להביע את מחשבותיי לרגע זה.
עשיתי ככל יכולתי שלא לראות את הסרטונים שרצים ברשת ובערוצי החדשות לאחר 7.10. כשראיתי איך בחורה מובלת בעזה בצורה כפי שהתנהגו, כל כך חששתי לשלומה שאמרתי שאנחנו חייבים להחזיר את אחותנו הביתה גם במחיר הכבד שבו נאבד יקרים בגבורה.
באותו אופן שבו אני מפנה אצבע מאשימה, אותי חרדים לימדו שישנם 3 אצבעות נוספות שמופנות כלפי פנימה ואני מתחנן שתשתמשו בזה כי תדעו שבעזה יש אנשים צעירים שרוצים לגרום לכלכלה של עזה לפרוח מתוך חשיבה בינלאומית, בשונה מהפושעים (אחרים יקראו להם לוחמי חופש) שכל מה שהם יכולים זה להסתתר שם ולהקריב אותם, את העתיד היצירתי של רצועת עזה. כפי שאותם רדיקלים מוכנים להקריב, רק ← במסגרת החוק.
לפני כשנה הייתי בג’נבה באו”ם ופגשתי אישה שמושכת אנשים צעירים מהקהילות השונות בעולם לאוניברסיטאות מובילות כדי שההורים שלהם, השכנים שלהם והילדים בעתיד שלהם בסופו של דבר יובילו לשינוי. זה היה נהדר מבחינתי, אז פניתי אליה והצעתי לה בחום להתמקד גם בילדים מאזורי מלחמה בעולם. עזה: הפתרון המתבקש הוא למעשה הרס עתידו של העם שיושב בעזה. הדרך שבא תתיחסו לצדיקים אם מצאתם אותם בעם השני, יכולה להוביל את אותה אישה לבקש מאותו אדם מבוגר ומהלב של הבן שלו, סליחה, בעם של הפנימה.
הערה חשובה – אנא ממכם, זו כתיבה יצירתית, תפרגנו לי, זוהי נקודה למחשבה לאנשים שיש להם זמן לחשוב, לא ניסיון להטות דעת קהל! אלא ניסיון לפתוח את הלב ככל שניתן. תיקונים בהמשך
