מאז ימי ילדותי, בשונה מהדעה הרווחת, אבא’שלי סיפר לי שהאמריקאים הפסידו במלחמה בויאטנם, כי זה לא היה הבית שלהם, היה אומר לי. לפני כשנה התברר לי שמנהיג ויאטנם הצפונית הו צ’י מין ביקש לראות את אמריקה כידידה. המכתב מעולם לא נמסר לו, לנשיא, מעטים היום מכירים ראיה זאת.
העולם השתנה מאז ולהראות אנשים חשופים באמצעי המדיה זה כבר עניין שגובל בסתייה שניתנת להתייחסות בבתי המשפט הבינלאומיים. עכשיו, כשאני מדבר על זה עם אבא שלי אנחנו לא מסתכלים על זה מבחינה משפטית אלא מבחינה אנושית:
זה כואב לראות גברים עם לבוש תחתון בלבד נכנעים, גם אם זה לצד שלנו. הם אבות ובעלים, מי ירצה לראות את אבא שלו כך? הוא הבין את דבריי ואמר שלא משנה מה העולם יגיד המציאות עם אנשים שמאמינים בהרס עמים שלמים היא קשה ומתחת למדים נמצאים מי שמגנים עלינו, עם קסדות ושחפצי”ם.
ע”פ תפיסת עולם זו, ההגנה אינה מסתיימת בנו, אלא גם על אותם סטודנטים שבאים לישראל מקהילות מתפתחות כדי להגשים את הקהילות שלהם שם, ברחבי כדור הארץ המופלא שמאפשר קיום עקב מעשים חיוביים.
התוצר של “כוח ההרס” היה כל כך משמעותי שכוח מסוג אחר חצה את הגבולות והפנה את המראה פנימה. החמאס עיוור למעשים חיוביים שנוגעים לכלכלה של עולם שמתפתח. ואם נשתמש בעולם המושגים של טוב ורע, הארגון עיוור בשלב זה להנחייה “ובחרת בחיים”.
בעולם שבו המושל לשעבר של עזה הונהג לבניית הגרדום שבו יעמוד העם היהודי, גבריאל, מיכאל וזאת בעלת הקול מחכים לאלה שישמיעו את קול השופר.
הראיות הללו, קטע הוידאו של הכניעה עם תחתונים בלבד, הוצגו בערוץ החדשות הפופולרי ביותר בישראל בשעות שבה כל המשפחה ערה ולאחר שבאותו היום נשמעה ביקורת. המראות שוקפו פנימה, לקהל דובר השפה העברית שחי בישראל, הפרסום סביב שעות ההקרנה מיועדת ראשית אליו.
הקשר הבא שאני מביא לא בא מריק, משהו שלא מוכן להניח נמצא שם, ברמה של הסביבה שלי. זוהי אינה הפעם הראשונה שבא מעמידים אנשים במרכז: אני זוכר איך בגלל חוב של בערך 1500 ש”ח עו”ד שמייצגת את אחד הבנקים איימה על אבא אחד בטלפון שהם יעצרו את הבן שלו באוניברסיטה עצמה, היא אמרה לו שהוא לא רוצה שיעשו לו בושות מול שאר הסטודנטים (זהו ציטוט מקורב שכן עברו מספר שנים מאז – ראיה). אם היה קורה, הבן היה מרגיש ערום ולעולם לא היה חוזר לספסל הלימודים. איזה אבא היה רוצה לראות את הבן שלו חווה את זה?
בחברה הישראלית עצמה ישנו כוח של חיים גדול מאוד אך גם כוח של הרס והמודעות לכך תיצור דמוקרטיה “טובה” יותר שבה כלל האזרחים שהם מחוץ ל-”10%” לא מרגישים התנגדויות פנימיות עזות כדי להשתתף בכלכלה משותפת. מודעות עצמית אינה באה כדרישה ממני, אלא רק כעבודה עצמית, גם אם סזיפית, ומתוך קבלה שהאחר גם סובל, יש לה השפעות חיוביות.
הערות
זו כתיבה יצירתית, ואני לא מתיימר לחשוב שאני יודע הכל ושאני תמיד בוחר בטוב, או בטוב הנכון ביותר. אין כאן כוונה להביא פייק ניוז, ואין כוונה להשפיע. אל תנצלו את המילים כדי ללמוד איך להשפיע על אחרים ולנצלם לצרכים כלכליים אנוכיים ולצרכים פוליטיים אנוכיים, מניסיון זה תמיד חוזר בחזרה. בבקשה, הכירו טובה תחת טובה ותפרגנו לי.
