חוויה מסעירה – מחשבות על קארמה – בחירות לאחר מעשה

במבט לאחור, האדם, הנערה או הנער עברו חוויה שהסעירה את מערכת הרגשות שלהם… ברגע אחרי למדנו לומר שאנחנו מצטערים בשביליהם.

הרי למדת להביט מתוך נקודת מבט מחקרית שרכשת מתוך קריאה שורשית של מאמרים אקדמיים: בקיצור למדת לנתח.

כהערה אוסיף ואומר שלמדנו לנתח ושכחנו את נקודת המבט, את האתגרים, האמונות האישיות וההשלכות ההיסטוריות שנמצאת בשפה ושכותבי המאמר מביאים איתם לנייר הלבן.

קורה אירוע מטלטל. ו-5, 20, 50, 759 שנים אחרי יש לנו את הביצים לנמק שאת ההשלכות של מה שהאדם עבר: בעובדה שהם לא רכשו עד לנקודת הזמן של הפגיעה את הכלים הרגשיים להתמודד עם מצבים כאלו בחברה.

שמהמקום הזה הם נראים לך פשוטים.

המיטב של התרבות המודרנית

הביטוח של הלאום גם ככה בצרות צרורות, אז למי שיש הורים תומכים עם מסה של אהבה לגרעין של הילד, לגרעין של הילדה, ניתן להראות לאדם את הדרך.

בשלב זה אולי תמונות של מפלצות מכל מיני סרטים יעלו לך כדי לאשר לעצמך את המערכת המוסרית שאתם מאמינים בה… אני כאן בהנחה שכל המעורבים מסוגלים לכלכל את עצמם, אין כאן התייחסות לרוע של סרטי האימה.

אז התוצר של מי שהדרך עבורו אבדה הוא שאנחנו מצטערים: זה המיטב של התרבות המודרנית שאותו היא מספקת. אני לא רוצה שתראו בזה ביקורת, אני מבקש שתשימו לב לדבר הבא: מציאות יחסית.

בשטח אנחנו פוגשים את אותם אנשים “פגועים” והשאלה איך אנחנו בוחרים לראות את הבחירות שלהם: אני מניח קודם כל: שאלת “האמת” על האדם, פעם קראנו לזה “רושם ראשוני”: רבים מוצאים תחילה דרך שפה, דרך התנועה בשפתיים עם השילוב של הלשון.

להימשך לפגיעה – הייתכן?

אז האדם מדבר, ואז אנחנו “שמים לב” לפגיעה הרגשית. הוא מדבר עליה. ואז בזמן אמת הכנות שלנו לעצמו, למוזר שבדברים, מופיעה.

זה כמו מלאך וירטואלי קטן כזה שמודיע:

“האם אותו אדם מדבר על הפגיעה כי הוא נמשך לתהליך שהתלווה לפגיעה”

אעצור כאן ואומר שזו הנטייה, השאלה שאינה נשאלת הינה על אינסוף הגוונים שאותו אדם מזכות קיומו בכוחו להביא ואז נוספת בקשה לשיתוף פעולה.

בגלל שכל כך הרבה אנשים בוחרים בנקודת המבט הזו, אומר שזה עניין תרבותי וזה שונה מהחריג שמוכיח את החוק.

נקודת המבט הנוספת

נקודת המבט הנוספת תבחר לראות באדם שמדבר על הפגיעה הנוכחת, כניסיון להשתחרר ממנה, או רצון לתיקון, לא כמשיכה.

ואתם יכולים לומר שזה “צד שונה של אותו המטבע”: כן, זה מתלבש טוב למערכת ההגדרות שנוכחת בשפה…

על מה אני כן מדבר? על ההתנהלות החברתית של כל אחד ממכם עם אנשים שהם זרים, שהם לא מהמעגל הקרוב לכם, וההשלכות לטווח ארוך. במיוחד כאשר אותם “פגועים” נחוצים כדי למלא את החלל של הפגיעה שלנו, שלמדנו לא לחשוף.

אתם יכולים לקרוא לזה קארמה
ולפעמים Karma is a bi*h
כל העולם מצוי בתוככם, בבקשה שימו לב.