Over the Loudspeaker : Tisha B’AV Puzzle


ברמקול – חידה לט’ באב
שאלה: אם להשם היה גוף ודמות הגוף והוא היה בלחץ כלכלי, והוא היה צריך לעבוד בסופרמרקט איך המנהלת משמרת או המנהל, זה לא משנה באמת, היו פונים אליו כדי שיבוא לקופה הראשית?


תשובה: “ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם, לראאשי”


נו… זה העולם שהוא יצר

July 26, 2015, 1:00
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

at dawn


לפנות בוקר
היא לקחה את הפרחים ששמנו באגרטל השיש לסבא,
סבתא ז”ל.
פשוטים היו, והלכו
קראו בשם השם והביאו גשם לארץ הצחיחה (במזרח)
היום אנחנו הנכדים והנכדות יזמים ללא מסורת
אפילו לפלטת התבלינים כבר אין מקום במרחב (מסטר שף)
ישראל בעידן אחרוני האחרונים
    — בריזה בבית העלמין

July 25, 2015, 19:50 yesterdat
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Women’s Circle in the Local Economy


בשכונה
מבט לוחם, ללא יסוד בקרקע
חמש בנות, ומנהיגה לכאורה
שנותנת עצות למסע הגירושים,
ואסטרטגיות לבית המשפט
תחת שמי הלבנה, עם סיגרייה ביד האחת
וילדה בת חמש ביד השניה
היא שאלה אותי אם דברתי עם אלהים
זה… הכבוד בשכונה

Jun 23, July 23, 2015, 11:38
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Shared Silence

קופסת פלסטיק שקופה, סגורה, ומוארכת, של סופרמרקט
כך עזרתי לה לפתוח את המכסה הדק של הבושה, של ילדה בת השש
ושל שלושת אחיותיה, מטלטלין בעקבותיה, ונעמדות ביני לזה
ושאלתי אותן איזה גודל של פרוסה לחתוך למענן
כמה לחתוך לך? כזאת גדולה, או כזאת קטנה?”
בינונית“. וחזרתי על החיתוך עוד שלוש, והן חזרו למֵלוֹן המתוק והירוק לאחותן הקטנה קטנטונת, כשאמן מביטה מתוך חלון הרכב,
ביני לביניהן,
מבחינה ולא יודעת.
ארבע אחיות יפות מכירות אותי, ולא בלבוש הנכון, חזרו אחרי ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו
ולא בקול.
בשקט.
גם אם התבלבלתי,
גם אם אמרתי את זה בדרך שגויה,
זהו הסוד שביני, לבינן, לאמן, ולקדוש ברוך הוא.
אם היה זה נכון הייתי אוסף למענן את כל הדמעות שלא יכולתי לתת להן להעניק לי.
במקום מציאות נקבל ניתוחים פסיכולוגיים של הבני-זונות שמתחבאים מאחרי הקידומת של השם שלהם, ששמים זין על עוני. ועל כל אדם אחר מלבדם. ובעזרתם ולא בעזרת השם הם ימשיכו לשרוףעוד ילדים בדיוק כמו שהם עשו עד עכשיו מתוך הפרי הרקוב שבלבם לכל מי ששונה מהם.
הר המנוחות, ירושלים.
Video: Antonio Vivaldi – “Summer” from four seasons. Trondheim Soloists. Artistic Director: Øyvind Gimse. Soloist Mari Silje Samuelsen. Hamardomen. Samuelsen Productions. Video by Tor Melgalvis. Camera: Kjetil Andersen, Jan Gunnar Martinsen and Tor Melgalvis.
July 17, 2015, 01:40 AM לפני כמה שעות, אחרי תפילת המנחה
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

The Arrogant Status


ככל שאני נתקל ביותר אנשים אני מזהה שלאינטואיציות אצל היחיד המודע אין ביסוס במציאות, אלא של הטוב והרע שהוא מייצר לעצמו, של הגבולות החברתיים שהתקיימו לפניו. לא אמת אלוהית או של כל היש: שאנחנו נועדנו בתור בני אנוש להכיר אחד את השני. גם ההפך של זה הוא ארעי בדיוק באותה המידה. מה שמוזר זה לראות את האנשים המודעים שמשתמשים בכוחם בנחרצות/באגרסיביות מול היחיד הפחות מודע לא בגלל הבטחון שלהם בעצמם אלא בגלל הפחד שלהם מאובדן שליטה. ולא משנה כמה כסף יש להם וכמה הכרה חברתית הם קיבלו, הם-הן חיים בספק.


ספק של האפס בבנק. ואלהים נוצר מתוך הספק הזה, בגלל מהותו של החלום שהיא האמונה, וזה אלהים לא כל כך חמלתי: זוהי התוצאה של הבחירות שלהם-שלהן –הפרספציה.


אם שוללים את תורת המוסר של האחדות, אז גם ישראל נראית כך. (ואז) וזוהי זכותו של כל אדם בישראל לראות אותה כפי שהוא רואה אותה. הבעיה נמצאת בעובדה שאותו יחיד ששוללים לו את ההיסטוריה באופן עיקבי (ולא, אני לא עוסק כרגע בפלסטינים בשטחים. אני ממוקד כאן, בכמה דונם המוכרים באו”ם כשטחי מדינת ישראל) עושים את זה באופן אוטומטי ובלי להרגיש, והם משכפלים את ההסטוריה של המשפחה שלו כפי שהיא התקיימה מאז ומעולם מאותו היום שכף הרגל שלהם דרכה על האדמה הזאת שנקראת מדינת ישראל.


וזה אולי הופך אותם לאנשי תרבות אבל לא לאנשים שמודעים לעצמם. בטח לא ל-חופשיים. עכשיו תשמעו את מחיאות הכפיים העליזות כשילדה חופרת בור בשלט האיסור כניסה לגן ציפורי. שיתביישו להם, היא איבדה את הבית שלה, והם מוחאים כפיים. והעליזות באולם הקולנוע היא נעלמת במציאות של הגבולות החברתיים, מכות עם פטיש לפעמים חצי קילו ברזל, לפעמים חמש קילו ברזל, לפעמים עם מאה קילו ברזל, על הידיים ועל הרגליים. אם לא היה לה משפחה חזקה, הבולבול שלהם היה נחתך לחצי, . כמה משפחה של אחדות היא חשובה… ולא משנה כמה הסביבה מייצרת צעדי נגד כדי להרגיש בנוחות יחסית מול זה-זאת שמעלה שאלות נוקבות לביסוס הפילוסופי שלהם בעולם. כי גם בגהינום, היחיד בכוחו לחוות את גן עדן.

July 15, 2015, ~23:00
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

United Breaks Guitars

להקשות בנתינת דרכי הקשר עם החברה, עם פייסבוק ישראל, זה כל כך ישראלי. זה כאילו הם אומרים שהצרכן הוא מטומטם, חיה, וצריך להשתלט עליו ועל הכיס שלו, אין לו את זכות הדיבור. זה היחס הכללי ששלטון החוק נותן לו גיבוי בהווה, עכשיו, ברגע זה. אתם יודעים כשזה קשור להשקעות, לפני שבכלל אני נכנס לאתר של מסחר בעברית אני יודע מראש שהם לא יתנו לי את מירב הפרטים, ואני מדבר אפילו על חברות בינלאומיות שמיוצגות כאן, זה ממש להריח נוכלות. אז מראש אני נכנס לאתר באנגלית, שם שירות הלקוחות הוא יותר למען שיתוף פעולה כלכלי. על מצלמה כאן שעולה עשרים וחמש אלף שקל אין נתונים רק הסבר כללי ואני מדבר באתר של חברה מאוד מוכרת בתחום. אז שלחתי להם מייל עם ביקורת עדינה, והם אפילו לא חזרו אלי. אתה בא לקנות נעליים, מקרר, והמוכר קודם כל רוצה לדעת אם תקנה אצלו, לפני שבכלל יתן לך פרטים או יכנס איתך למשא ומתן. ומנכ”ל של רשת פיצריות שיורד עליך בצורה גסה בגלל שנתת ביקורת על המחירים במתחם. אז בסוף קניתי ב6PM, ומקרר מהחברה שנתנה לי את היחס המועדף ביותר… זה לא רק נוגע למחיר, הם היו מוכנים להפסיד כסף בשביל אגו. נכון שזה כל כך ישראלי? אז המנכלית בצדק דרשה את הפרטיות שלה, ומה בנוגע לאחריות שלה בלתת שירות, לא הייתי מצפה את זה מחברה בינלאומית שפתחה סניף בישראל. אני אומר לכם עד שאתם-אתן לא עושים עסקים בינלאומיים אתם לא יודעים מה זה שירות, והידיעה הזאת זה בגלל הנסיון הישראלי. זה זכותו של הלקוח מכל המגוונים לקבל את מירב הפרטים, זה כמו ללכת לבנק וכשאתה בא לחתום על מסמכים אז הפקיד או הפקידה מתחילים להביע אגרסיביות בגלל שאתה קורא את כל התנאים בהסכם וזה מבזבז להם את הזמן. האם זהו פניו של (העסק) הישראלי/ת? אם החוק מגן על הכלכלה, אז על מי הוא באופן פילוסופי, אידאולוגי, מגן בדיוק קודם כל?

סוף סוף: אלה מספרי הטלפון והפקס של פייסבוק בישראל (LINK). אתר וואלה.

Video: United Breaks Guitars by Dave Carroll

July 10, 2015, at night
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Highway 40

wpid-kidnapped-1024x339

אין כבר עוד מילים חדשות שיכולות לתאר את מה שאנשי התרבות החכמים, הפוליטיקאים והאנשים אשר הגיעו למעמד חברתי שמוכר כבעל ערך על ידי החברה שיכולות להוסיף למה שאני והם כבר יודעים: חוסר הרחמים של מספר אנשים במערכת שלנו כלפי האנשים שנולדו במשפחות הלא נכונות. אני מסתכל פה בעיר שאני חי בה בימים אלו ומשתאה מהיכולת של מספר משפחות ערביות להתעלות על החוסר רחמים הזה, ובוילה המפוארת שהם בנו בכבוד למשפחה המלכותית שלהם, הם שותלים עצי זית, ופרחי יסמין, ותאורות  גינה בכל מיני צבעים -רק האינדווידואליות בכוחה להציל את היחידים מעונשם של אלה, או בנייה של חיים באחדות קהילתית, כמו חומת ירושלים.

חידה: ד”ר לפסיכולוגיה שפותר תעלומות ללקחות מן המעמד הבינוני-גבוה נכפה להכנס לדיון על החברה הערבית על ידי סוציולוג שממומן מכספי הציבור, לפני הקהל בירושלים. מי צודק יותר?

תשובה: זה שבידו הכסף.

חידה: איך מסמנים לקהל הרחב שאתם נמצאים בעיר לאומית?

תשובה: על שלטי התנועה שמציבים אנשים במשרד התחבורה, מדפיסים מתחת לכיתוב בעברית “כביש 40″, את הכיתוב “KVISH 40″.

July 10, 2015, at night
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

New Zone Bit Force

wpid-16374126025_1d4c49229d_o.jpgהביט של האפס והאחד שמייצג את החוב של יוון, למי הוא שייך בדיוק? האם אותה האנרגיה שהוא לכאורה מייצג, האם האחדים הרבים מועברים לאדם היווני? כלומר האנרגיה שניתנה בעבר על ידי המלווים, והנושים בהווה, האם היא הושקעה בייצור? אולי… בחינוך? או שהם נועדו כדי למלות את בורות האפסים של הביט היווני? האם המלווים ווידעו שזה יושקע כך? אם התשובה לשאלה האחרונה היא לא, אז רק הם בתור קהילה שתשלול ערכים בהתנהלות הכלכלית המודרנית (הנכשלת. ויש לזה עדויות עדכניות מציאותיות מאוד בשאר המדינות באיחוד) לטובת לאומיות קיבוצית שמסתמכת על שיתופי פעולה ברמת המיקרו… כמו שמדרבנים אינדווידואליזם אפשר גם לדרבן קיבוציות בין בני משפחה (שמעתם על המושג בן משפחה מדרגה ראשונה, ומדרגה שניה, כשסבתא שלו היתה בבית החולים המפקדים בבעיות הכלכליות הגדולות שלהם, הם קראו לה “מדרגה שניה”, הדרגה השניה הזאת נפטרה לו אחרי שבוע, אלה הקשיים שעוברים ילדים מהמשפחות הלא חכמות), בין בני שכונה, בין בני עיר, בין בני פורום אינטרנטי, ואים האחרון נשלל אז אפשר להגיד בעדינות שלא תמיד יש בחירה חופשית …וזאת המציאות הקשה בעולם התחרות חסר החמלה שלא איכפת לו מאישה רעבה ברחוב ששילמה כל החיים שלה ביטוח לאומי, חינכה לציונות, אהבה את הארץ, וזה אפילו יגרום לו לעונג כי ככה הוא-היא יודעים כמה שווה מזרקת השיש בעיצוב היווני ככה בכניסה לווילה המפוארת כשהיא-הוא יושבים בסבבה עם הסיגר או הסיגריה הטיבעית בפה,

-אני רוצה להזכיר לכם כל הרעיון של הביטקוין זה ליטול את הכוח מביצוע מניפולציות במטבע מהגופים הלאומיים והבינלאומיים אל היחידים הישרים שכל מה שהם יכולים לעשות זה להביט על הנוסחה, להפעיל אותה, לקנות/למכור אותה, או לגנוב אותה

אתם יודעים אולי באמת כדאי שהם היוונים יתחילו לסחור בביטקויין, ביום מן הימים הם יהיו המדינה העשירה הראשונה ממטבע אינטרנטי :)

 

#include <iostream>
#include <cmath>
 
inline float fast_log(float val)
{
   int * const exp_ptr = reinterpret_cast <int *>(&val);
   int x = *exp_ptr;
   const int log_2 = ((x >> 23) & 255) - 128;
   x &= ~(255 << 23);
   x += 127 << 23;
   *exp_ptr = x;
 
   val = ((-1.0f/3) * val + 2) * val - 2.0f/3;
   return ((val + log_2) * 0.69314718f);
} 
 
float difficulty(unsigned int bits)
{
    static double max_body = fast_log(0x00ffff), scaland = fast_log(256);
    return exp(max_body - fast_log(bits & 0x00ffffff) + scaland * (0x1d - ((bits & 0xff000000) >> 24)));
}
 
int main()
{
    std::cout << difficulty(0x1b0404cb) << std::endl;
    return 0;
}

from here

Image EU Eruption in Greece , by DonkeyHotey From: HERE(LINK) CC licence from HERE(LINK). No remix have been made.

July 8, 2015, at night
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

(at the Darkness)


(במחשכים) צל של איש-השטחים
                    על גדר ההפרדה
                    זרקור במקומו
                    עת חפירה מכה על ארץ הבטון
                    גשר רמלה-לוד החדש

July 6, 2015, ~22:00
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Orange Tree

image


הלבבות השבורים של הילדים בהרים… שבוכים כי הכוכב שנפל מירכתי הספינה על הגל הם נשאים, תפילות הם נושאים, של אנשי ההרים, מתוך הבאר הזכה של הילדה אשר הביטה תחת אור הלבנה אשר ביקשה את אבא מהאם הרעה, שאכלה את ילדי הנחש שהסתתרו במעורת השלד, שלד מראשית הימים, שלד האדם אשר ברח מגן העדן והביט לשמיים וקפץ לגלים, ולכן הם בוכים… הגלים. הוא גידל לו עלים איש ההרים, עלים ששרים לכבודה של הלבנה אשר הביטה על ארץ הרחם, נמלים אוכלות אש, וינשופים מסתירים את קולות הטייפון אשר נע מעל הים, מעל הגלים, עוד מרשית הימים, על הספינה ששיכנה את כוכב הדימעה, והדגים אשר איתו מניחים את אשר לו, פנינים צוחקות, אשר זוהרות את קרקעית הים לילדה שבכתה לטרוף את כל הרעים, שורש אימה טבול בקדירה שם מבושלים ילדים רעבים, ילדים מאפריקה שנעקרו עיניהם בהשאלת נשר הנבלות אשר חיכה שימות התינוק, ולא הוא זה שחשוב אלא החרב המסתתרת של הילד אשר יעניק לה מעוצמת העולמות והיא אשר תתן לו במתנה את האש שגנבה בזעם הקדומים ובברכת אנשי ההרים אשר מתפללים לרכותה. רכבת נוסעת אָכוּלת להבות נושֵׂאת את הילד השרוף במטרה אחת, להקים את הגבר שחוצה את המסילה, שיקשוק הגלגלים מרטטת בליבו כמכה של פטיש על ברזל לאורך השמש הכתומה.

July 6, 2015, 4:07
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal