first lesson in humilit

גרוזיני, אתיופי, והודי. שלושה חברים. חבורה מוזרה של שנת תשעים וחמש של המאה העשרים (1995). ובסתר ליבנו בלי להודות בו הערצנו אותו, דיברנו עליו במקרה כשנכנסנו לכיתה מההפסקות של גיל הנערות, הרשו לנו, היינו די חבורה משונה, אז התחלנו לצאת נגד משהו שהיום אפשר לקרוא לו “השיטה”. לצד מייקל ג’קסון, מייקל ג’ורדן, ז’וז’ו חלסטרה, היה אביב גפן, מי היה אז ראש הממשלה? כן… זאת היתה תקופה של אחרי המלחמה הקרה, פתחו אז את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב ולראשונה אכלנו במקדונלדס, mac cheese בלי להבין שזה המבורגר עם גבינה, והיו גם כל מיני מספרי טלפון סודיים לכל מיני שרתים נסתרים של הגרסה הראשונה של האינטרנט, שיחת טלפון לארצות הברית עלתה עשרה שקלים לדקה, היו עוד מסכים בצבע ירוק, ילדים היו פותחים פירות בשביל לפלח את הגרעינים ששימשו כזהב בחור שפתחו באדמה,
גנבנו גוגועים ממשמשים וקיללנו את המערכת “אנחנו דור מזויין” – נו גדלנו אז בלוד, כולם עוד היו מאוד “ציוניים”, כולם התגייסו לצבא, ולא שאלו באמת את השאלות הקשות, אצלנו, אצלנו, וכן היו גם להטוטים בVHS. והיו גם אוהלי מחאה באותה העיר שלנו, אבל מי זוכר אותם, ומי זוכר את מרד הדייגים, הרבה ישראלים הושתקו בדפים. עזבו זה לא משנה, ההיסטוריה גם ככה לא שייכת לנו, אנחנו כבר כולנו נמצאים בחופש הבחירה הגדול ביותר – בגלובליזציה, וכמעט ויכולים, לפחות בדמיון, להיעזר בקרן המפלט של חצרוני (לינק), בדיוק כמו שעוזרים לקהילה הערבית להתקדם הלאה, שיעזרו גם לשאר לעשיית שינויים קיצוניים…

בקיצור למה הזכרתי את אביב גפן? בגלל the voice. התוכנית הזאת, אני מאוד אוהב אותה, ואני מבחירה לא רואה הרבה טלוויזיה, אני מביט אליו, על הדמות על המסך, נזכר באותה השנה, ושרית חדד לצידו, ומוש בן ארי, ושם לפחות אני מרגיש שיש מסגרת שבה אנשים, שלא עברו את המלחמות הגדולות שלנו, של ההורים שלנו, שלא עברו את אותה האידאולוגיה הלאומית ששטפה את כולם. ובה אנשים מקשת העדות שרים שירים שרבים יכולים להוריד את מחסומי הגבולות ויכולים ברמה זאת או אחרת להרגיש את רגישויות הלב, ואביב בשיר הזה …

לפני כמה שנים הלכתי בחנוכה לבית כנסת אחד של הודים, ברמלה, ומי שמכיר את השיר שהוא מהמסורת הירושלמית עם הסילסול המיוחד שלהם, יודע שיש שם הרבה מאוד סבלנות, שאני בעצמי לא הצלחתי לעמוד בקצב הזה, והדור הזה ששר הולך ונעלם לי,

וכשהוא מדרבן את רומה עמר, אני ממש מרגיש את החיבור שלי אליו למה שאני הרגשתי לצלילים שלה – שצניעות מבחירה היא ההתנגדות החדשה של אותם בנים יצירתיים לתחרות-החברתית-ללא-חמלה, התנגדות צדדית עם לא הרבה קהל (להיות יותר שטחי מזה?), כי תחשבו על זה – צניעות לא נמצאת בשיח הישראלי המודרני או לפחות לא בצד החיובי שלו, זה מה שקורה שמייחסים צניעות לדת ו”לטיפשות” אינטלקטואלית, תשמעו כמה רגישות יש במעט המילים שהיא מוציאה, ואתם חושבים שהיא היחידה, איך אתם מזהים אנשים צנועים? תראו כמה אנשים פספסנו עד היום, האם אתם יכולים לראות מיוחדות באותם אנשים צנועים, שלא מדברים הרבה, האם אתם יכולים לראות את אותה המיוחדות בעצמכם, האם אתם מנצלים אנשים צנועים כדי להתקדם בחברה, כדי להרגיש חזקים?

ואני מאוד מקווה שראש הממשלה של המדינה והחבורה שלו בכנסת ועורכי הדין שמסתובבים שם, לא יעצרו את מה שצריך היה לקרות, מה שאלה שב-נו את המדינה וישבו ויושבים בה וקבעו חוקים משפטיים לא עשו -לייצר שיוויון: אתם תראו מנהל בית חולים גדול מאוד יהודי בארץ המזרח ולא בישראל, ולעזור אחד לשני, לתת כסף, להעניק חופש, לדרבן את החלש, כל הדברים היותר רוחניים שמתפקדים בחברות בינלאומיות כמו אפל וגוגל, אם במאים ויוצרים אחרים יכולים לעשות את זה…

ברגע שיהיה קל יותר לקנות בסופר מרקט בלי לתת כל מיני הגדרות כלכליות כלליות שניתן להפעיל עליהן מניפולציה שנמצאות “ברוח” באוויר – התמ”ג, לקופים ולשוורים בשוק, … רק צריך חמלה שאף אחד לא ידע וידעה להשתמש בה בתחרות לכנסת, אל תצפו ליותר מידי -האתרים הכלכליים נמצאים במצב של צניעות יתרה… הכתבות… זה כמו לחפש הגדרה של סוציאליזם במילון של גוף כלכלי גדול בישראל שכולנו אוהבים

טקסט שהוא סיפור שמדבר על הכאב, שהופך לאשלייה…

וידאו: ישראל 3 The Voice – רומה עמר – גשם שיבוא

Mar 26, 2015, 23:11
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

I was Begging


התחננתי, שהמלחמה שלה תיגמר בשלום,
שידוי האבנים שלה לעברי, לפחות ברגע הזה יפסק כבר
רציתי את ציפורי ליבה, כשהיא מבהירה את המילים
שאותם לאט לאט קידשתי, הפכתי לטל של יַלְדוּת בקיץ
ובימים של כשלונות, לפניני פיות מהעומקים של האוקיינוסים הגדולים
אמרתי לחברה שלה שבאה לשמור על הדלת כמו חיילת ללא אדמה,
שאני אדם עם נשמה, שיש לי את הזכות בתור אדם שיתיחסו לרגשות שלי,
עלם, מצד כל הצדדים הנדונים
אז בפתח הדלת, לפני שאני עוזב,
אמרתי כל מיני מילים על הבירה שהיא שותה, שהיא מחזיקה, כדי להיות -בסבבה-, במועדון, בפאבים, במסיבות, שזה “לא רציני”
האמת היא שכן ברגע הזה הרגשתי לבד, אז טעיתי. מה יעשה האדם אם לא נותנים לו לשבת שיבעה, ולדבר מהלב השבור או השלם שאני הענקתי?
רגע לפני פתח אוהל המועד, לאחר שהשניה הטיחה שהיא תשתמש באלימות פיזית
אני מִשְׁתַּטֵּח לפני האהובה, על האדמה
ונישקתי אותה, את האדמה הזאת שהיתה שם, שמחזיקה אותה, שאהבתי
לפני שבוע לקח לה שתי דקות כדי להיפרד ממני, בבית-הספר שהנוף שאתה רואה ממנו, אלה הם שדות שמגיעים עד לאופק.
אתמול לפני חצות, התחננתי לסיבה. רק לשם סגירת מעגל.
לשמחתי יש לי לאן לחזור,


מה יעשה הגבר במלחמה שהוא יודע שאין לו בית לחזור אליו?

Mar 23, 2015, 09:10
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

-הפלסטינאית-

כולנו שווים
אבל זאת היא אינה אדמתי
הפלסטינים

Jun 26, 2010, ~19:00
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Four Rooms to Heart ארבעה חדרים ללב


כשהמילה הופיעה
תנועת הטבע הפכה לחרישית
מה שנותר
הבזלת
מרכיבה שורש אחד ושתיים

May 20, 2010
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Yesterday אתמול


לאחר שיחסם התבהר בפניי
מעמדם אינו ראוי לי
דם כחול

Jun 22, 2010
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

People with a Window עַם עִם חלון

יש עתיד + כולנו = 21

Mer 18, 2015, 10:34AM
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Bloc’s Victory


האם ניצחון הליכוד הוא הניצחון של המבצעים בסופרמרקט?

Mer 18, 2015, 08:20
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

Hi-Tech Israel and 25 Famelies


תשמעו, ישראל והייטק קשורים לשיוויון חברתי, ועשרים וחמש המשפחות הנותרות ששולטות ברוב השוק בישראל הם העידן הישן הם אלה שפוגעים בקידמה הגלובלית — אתם צריכים לראות ההקשרים הללו בערוץ בלומברג , עכשיו לפני כמה דקות. נו מה נראה לכם שהעשרים וחמש משפחות היו נותנים לקהל הרחב לחשוב מחוץ לקופסא, תראו באיזו תחרותיות לא מפרגנת העובדים שלהם נמצאים, הם דורשים מהמגייסים שלהם שבעבודות הפשוטות שלהם של המשכורות הנמוכות שיביאו אנשים בלי יותר מידי יצירתיות (כלומר בקופסא. סיפור פרשני שנתון לשיקול דעת הכותב), למרות שגם בהייטק יש אנוכיים בלי חמלה, והם לא שונים מהתפיסה של הכלכלה הישנה של הקבוע והברור, אם אנשים כמונו לא היו מתנגדים, ישראל פשוט היתה משעממת מידי, צפוייה מידי …


הלוואי שברמה היזמית שהגיעו אנשים בהייטק בישראל, תהיה חופשית גם בתחומי השפה האומנותית בישראל, אז באמת נהיה אומה עמוקה. ביינתים תישארו באני ב’I’, כי חובות התשלומים לא עומדים להשתנות בזמן הקרוב, ולא ידרבנו אנשים להיות עצמאיים בשנים הבאות כמו שקורה בארה”ב שבו מעל לחמישים אחוזים מהכלכלה האמריקנית נשענים על העסקים הקטנים…

Mer 17, 2015, 23:48
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

When the state of Israel will open to the heart to its citizens


כשהממלכתי יפתח את הלב לאישי


איך מאשימים את ראש הממשלה ב.נ. שלא הוריד את מחירי הדירות, כשחברי הכנסת שבכוחם לקבוע חוקים בעצמם יכלו להתאגד בכנסת, ליצור רוב כי כולם בעדנו, למען כולם ולהעביר חוקים שיקלו בקניה? למשל… בגלל שאנחנו מאמינים בכל מיני אמונות שקשורות לקפיטליזם אז הם והן היו יכולים להעביר חוק שעיכוב של אישורים ממלכתיים לבניה, היא עבירה על החוק שדינה מאסר בפועל, בגלל שזה עניין שקשור לבטחון האישי, ולחיים באושר. מי אמר שצריך את ראש הממשלה בשביל זה, במקום לחכות 7 שנים (ראו ביקורת של מבקר המדינה) —> לעכשיו, ולא יאוחר משלושים יום. הכל דיגיטלי, אישורים במהירות האור בין משרדים וחברות שעוסקות בעניין אפילו הדיין יכול להיות דיגיטלי ובקוד פתוח ככה שכולם יכולים לבחון את כל הפרמטרים ואת האידאולוגיה שעומדת מאחוריו עם הבן והבת מהמחשב הפשוט ביותר,

Mer 17, 2015, 14:17
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

95 Trees


95 עצים
7 מצלמות
5 מבנים
שניים מהם לא פעילים בכלל
ולקירות שלהם יש מילים
ולחלונות שלהם יש סורגים
וווילונות שיכולים לספר
שהייתי שם פעם.
אבל הם אילמים
כמו חתולים שחורים שמשוטטים סביבי
להזהיר מפני מה שאסור
וחקוק על האבן שעליה אני עומד.
אותה האבן שעמדה תחתיי לפני 23 שנים.
2 אנשים
1 מחזיק את התוף
השני מכה עליו בקצב חוזר.
7 דגלי לאום
3 מתים, 3 קלפים
וחלון אחד מואר


לא פלא שכל כך הרבה אנשים מוכנים לסכן כל כך הרבה כסף בשביל חלון אחד מואר בלילה של מוצאי שבת.

Mer 14, 2015, ~20:30
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal

One’s Body


מסוכך על אהוביי
מפני קולות המשבר
שהוא, והיא
בקשר של שתיקה
משרים, ומפרישים
דרכי
מדמם הכהה
ריח גופם מצחין היה ולא עוד
כי היום זה אני.
חזרתי.

Aug, 2010, ~21:00
[email protected]
© All Rights Reserved to Amir Pri-gal